שמלת כלולות

שמלת כלולות לך אתפור

נוצצת תקרין היא אור

תעטור אותך לתפארת

מבריקה רכה זוהרת

ממשי יהיה זה אריג הבד

ייתן לך מראה הולם

באפילה לקור הוא לא יאבד

מיפעתך כבד שתיקה אהיה אילם   

הנה את ניצבת לך בפתח

ואת רכה כחלום שלא פג לנצח

את פוסעת לך חולפת

את שמי המנוחה את עוטפת

שקיעת דמדומי החמה

הסהר נוגה לליטוף הלבנה

לך ללקט שיבולי אלומות

שיהיו לך לזכות לגימת היממות

לפני הגן הינך יורדת

הן את לי העלמה נחמדת

מן הרקיע יביא ניצי כוכבים

כי בחיקך נוגנים לי הסתווים

משך פסיעת הזמן

לא ייתם, לאין ספור כיסופים 

געגועים רוגעים להם שחורי נופים

לקוחים הם מפרי עיתו של האמן

את לא רמז את לא חידה

את שלוות נפשי האבודה

לרווית צימאוני אני בך צולל    

בואי כלה כי רד הליל