מנפלאות הגיל

מעורר תהיות - שלל של תהיות על הגיל. תודה רבה לך איילה היקרה, ערב טוב.

אני לא אגלה כי זו תהיה בגידה בעקרונות הילדות שלי. גם אצלי ההורים אף פעם לא הבינו איך דברים טובים נעלמים. מזל שיש לי אח גדול להאשים תמיד, למרות שהיה קצת מגוחך להאשים אותו אם הסלק נעלם.

תודה ולילה טוב

אוכל גם קרמבו עם הנכדים

אילה אהובה

אני בדילמה-לצחוק או לבכות?

זאת הזיקהב ולומדים לחיות עימה-יש ברירה?

תודה אשה יקרה על שירך הנוגע בזיקנה

ולבעלך ולך אני מאחלת עד 120 בבריאות שלמה

ממני מרים-באהבה

תודה ולילהטוב

האם ההזדקנות היא מעין חזרה לילדות, הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית? זאת באת השאלה.

יפה כתבת אילה יקרה.

יום שלישי מבורך

שמוליק

פעם אמר לי פרופסור קרסו: כשאבא שלי שוכח משהו הוא מאשים את הגיל שלו. כשאני שוכח הוא אומר שאני פרופסור מפוזר. 

בקיצור: דברים כאלה קורים בכל גיל, רק אנחנו מתייחסים אליהם אחרת. 

.

ברשותךְ, איילה יקרה לי מאוד: 

חייכתי ... 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ על שאלותייךְ, על הסיפורים ועל החיוךְ!

<לב>

רבקה

---

השכחה הפכה לחלק מהחיים

תודה רבקה יקר ה

אילה יקרה,

אכן שאלה מאד שאלתית העלית.

אבל את הרי יודעת...

יש דברים שלא משתנים עם הגיל, רק לפעמים מתביישים להגיד.

אז למשל כשאני מתנדנדת על הנדנדה בגינה הציבורית,

אני עושה את זה בצהרים כשהילדים הקטנים הלכו הביתה

ואני שם לבד, כמו ילדה  מתנדנדת ונהנית נורא.

ואני קונה גם לי מילקי עם פצפוצים, ולא רק לנכדים,

ולא איכפת לי מה אומרים.

אבל 

אין מה לעשות

אז קשישות היא לא ילדות שהייה

זו פשוט הילדות הראשונה שעדין לא הסתיימה.