שירים

מטופלת מהרהרת על מטפלת

היא זקוקה לעֵרוי של אהבה. אין לנו מִזֶה. יש לנו חיבה כתחֲליף זמני טוב, באמת רק תמיכה של המערכת מפני קריסה עד שיבוא מִלוּי-הצורך האמיתי. הבעיה היא שהיא צורכת את החיבה המוצעת וכעבור זמן ממשיכה הלאה משום שהחיבה המקומית מאבדת את השפעתה והיאוש הפנימי מבצבץ מחדש. היא משכנעת את עצמה שֶאוּלַי תמצא את האהבה במקום חדש, אבל גם שם.... אולי הבעיה היא בה, אולי יש אצלה נוֹגדָנים, אילו מַקרוֹפָאגים שזוללים ומנטרלים את הרגשות הניתנים לה - אבל זו רק השערה - אנחנו באמת קצת מיואשים, אין לנו אבחנה.

תגובות