חַשְׁמַלִּית וּשְׁמָהּ רַכֶּבֶת

זועק, מעורר תהיות, נוגה: הרכבת טסה ונשאלת השאלה אם רואים את הנוף, אם ירדה מהפסים או שמא אנחנו לא שפויים. תודה רבה לך רבקה היקרה, חג אורים שמח, תיאור שמתאים למלחמה ולמו"מ להחזרת החטופים שעד כה העלה חרס. 

מדינת ישראל כמו אותה רכבת חשמלית ירדה מהפסים מאז שהנאשם בפלילים וחבר מרעיו במדינה שולטים והעם רואה ולא מבין אולי בגלל שאיבד כבר את השפיות.

שיר נוקב על המציאות שלנו כאן במדינה כתבת רבקה יקרה.

חג חנוכה שקט ורגוע

שמוליק

אני דוקא כן שפוי רבקה יקירתי.אני מצלם  - לא במצלמה - את הנוסעים בה וטוב לי טוב לי טוב לי על הלב!

.

הוֹ. 

הוֹ !!

זֶה בא משיר אחר, "וטוב לי, טוב לי, טוב לי על הלב. "

חוץ מזה, אודי יקירי,

כנראה (כנראה, טוב?),

אנחנו יושבים ספסל-מול-ספסל: אחד רואה קדימה ואחד 

רואה לאחוֹר. 

לךְ תדע לאן נוסעים ... ומי רואה מָה ...

תודה! <לב>

רבקה

---

שלישיית גשר הירקון .. " אח איזה יום יפה "

.

אמצע שנוֹת השישים, אני יודעת, זוכרת, איזה געגוע ... 

תודה רבה-רבה עליו, על הגעגוע הזה, אודי יקר. <לב>

רבקה

---

רבקה יקרה

************

המדינה ... מזמן ירדה מפסים מחלידים,

הנוף, מצהיב,

נשקף מחלונות דהויים ...

קצר

עמוק

חובט

זמן מציאות ...

חג אורים שמח

ממני עליזה.

עדיין דוהרת

תחנות קשות לפנינו

חג שמח