טו בשבט

היום השתנו הזמנים ובעיקר מתמקד בט"ו בשבט באכילת פירות יבשים. אין כמו לבקר בטבע ולקטוף ולאכול על המקום. תודה רבה לך איילה היקרה, ט"ו בשבט שמח וחמים.

.

הקִרבה לאדמה, לטבע, האהבה לאדמה, לעצים, לפרחים. 

ההרגשה של "גם אנחנו שותלים" וקטיפת חרובים ותאנים

ואכילתם במקום - זֶה מה שאַתְּ זוכרת. הרגשה טובה. 

תודה רבה-רבה-רבה וט"ו בשבט שמח, איילה אהובה. <לב>

רבקה

---

אכילת פירות יבשים הוא מנהג שנוצר עקב שרצו בטו בשבט לאכול פירות ארץ ישראל ולא היה אפשר להביא אותם לארצות אחרות אלא על ידי יבוש. תאכלי איזה פרי שבא לך בקיצור. ותטיילי זה טוב.

היו זמנים אילה יקרה

פעם הכל היה שונה התמקדנו בטבי ויופיו

והיום מתמקדים באיך למלא את הבטן.

ובכל זאת חג שמח ושבת מבורכת

ממני מרים

גם אז היתה הבטן חשובה

אבל הדגש לא היה עליה

תודה מרים יקרה ולילהטוב

השיר מבטא געגוע לעבר ומזכיר לנו את החשיבות של חיבור לטבע ולסביבה. הוא קורא לנו לא רק לאכול פירות יבשים, אלא גם לצאת לטבע, לטעת עצים ולחגוג את ט"ו בשבט בדרך משמעותית יותר.

יפה כתבת אילה יקרה.

סופ"ש רגוע ושקט  וט"ו בשבט שמח.

שמוליק

קניתי מלא פירות יבשים

להרגשת חג  והכול נשאר

אחפש מתכון לעוגיות לשימוש

תודה שמוליק יקר ולילמנוחה

אנחנו היינו קוטפים ומכרסמים

תודה ולילהטוב

אילה יקרר, יופי של זכרונות של ט"ו בשבט.

גם אני זוכרת את נטיעת העצים.

היינו יוצאים מבית הספר ונוטעים עצים בגני העיר.

והכי כיף היה לאסוף חרובים מתחת לעץ ולכרסם אותם.

אשתף אותך אילה יקרה בסיפור אישי.

כשהייתי בכיתה ד' או ה', ינסענו רחוק לטעת עצים 

באחת השכונות החדשות בתל אביב.

היום, כמעט בכל בוקר אני יוצאת לצעידה בשדרה 

עם עצי אורן גדולים גבוכים וזקהים -

אחד מהם הוא העץ שאני נטעתי אז כילדה קטנה.

כל יום אני עוברת ומחייכת.

אנחנו נטענו בשבילי הקיבוץ

היו ימים

תודה נורית יקרה וליל  מנוחה

לילהטוב

את הפרט העיקרי של החג הזה שכחנו. נותרה רק מסורת אכילת הפירות היבשים. חבל שזה כך.