זועק, כואב, קינה: שירי וילדיה חוזרים היום בשקית שחורה עטופים בדגל מכורתנו ואומה שלמה כואבת עליהן, על המחדל שהביא למותם ואת שואלת מה עם האחרים וקר שם במנהרות. תודה רבה לך אלה היקרה, יום מואר. יהי זכרם ברוך.

יש להחזיר את כולם עכשיו ומיד.

רוב העם מבין את זה

אך הנאשם בפלילים וחבר מרעיו

חושבים אחרת.

אות קין על מצחם יישאר לנצח.

עכשיו בלי טריקים ושטיקים

יש להחזיר את החטופים

שנותרו במנהרות

עכשיו , כן, קר שם מאד.

תודה אלה לי קרידה

שמוליק

יום נוראי וקשה עד אימה. לא נשכח ולא נסלח. וליבי עם ירדן, איך ימשיך ויחיה. עצוב כל כך.  

.

אלה לי אהובה-אהובה, 

לוּ יכולתי, הייתי מחבקת אותךְ פיזית, ממש, וכואבת איתךְ. 

כן, מדינה בהפקרה. 

נורא המקום. 

ואַתְּ, בצפון, יודעת עד כמה נורא.

תודה רבה-גדולה-מאוד על דברייךְ, על רגשותייךְ. ברשותךְ,

אני מזדהה  איתךְ מכאן. 

חיבוק, ואהבה,

שלךְ, <לב>

רבקה

---

אבל שתדעי שזה כמו פטיש הולם בי

וכל מה שאני חושב זה לו היה זה ילדותיי

ואשה שאהבתי למרות שאותה לא מצאתי