חרוז למשורר מזדקן

מרגש, נלהב: יש לו פנים מתוקות ועינים קצת נושאות סוד ואתה הולך על שכמותו ואז חלפו ימים  כה רבים ואתה כבר זקנת והיא בקושי נולדה, הקפוצינו שהיא מכינה לך הכי הכי נלהב מכולם. תודה רבה לך אודי יקר, יום טוב וחמים. יפה כתבת.

אתה מתבונן בה בהכינה קפוצ'ינו נהדר ורואה בה תעלומה מסקרנת. המשורר שבך נעור לחיים ורואה מעבר כתמיד. נהדר! 

השיר מתאר זיכרון של אהבה נוסטלגית, חלום ילדותי על דמות נשגבת שהייתה קיימת בדמיון. עם הזמן, המציאות משתנה, והאהובה של אז כלל לא נולדה באותם ימים רחוקים. למרות זאת, הקשר שנוצר בהווה – אפילו דרך מחווה פשוטה כמו הכנת קפוצ'ינו – הוא בעל ערך רב.

הזמן חולף, החלומות משתנים, ומה שנראה לנו פעם כמושלם ומרוחק עשוי לקבל משמעות אחרת בהווה. האושר אינו תלוי בזיכרון העבר, אלא ברגעים הקטנים והאמיתיים של החיים.

יפה כתבת אודי היקר.

יום שלישי מבורך

שמוליק

וְאָז חָלְפוּ יָמִים כֹּה רַבִּים
אֲנִי כְּבָר זָקַנְתִּי, וְאַתְּ -
בְּקֹשִׁי נוֹלַדְתְּ
אֲבָל הַקָּפוּצִינוּ שֶׁאַתְּ מְכִינָה לִי. 
הוּא הֲכִי הֲכִי מִכֻּלָּם

.

יפה!

תודה רבה-רבה-רבה והמשך יום נעים ומיטיב, אודי, יקר. <לב>

רבקה

---

בראד....

תביא לי את המתכון

כדי שגם אני יהנה-צריך להיות משהו מיוחד

יום טוב-סיס

במכחולמדקיק אתה מצייר תמונה: תמונה של ערגה, תמונה של כיסופים. תמונה של פנים יפות המביאות צביטה בלב. זיכרון ילדות ונעורים של רגשה. 

ועדיין-המציאות טומנת בחובה את הרגשה-אלא שזו לעתין מתעוררת ממכשה מאד פרוזאי: ספל קפטצ׳ינו שהוכן באהבה
אהבתי

??