לִי כָּל גַּל נוֹשֵׂא מַזְכֶּרֶת

זועק: איש שאת מכירה יושב ברכב ושואל אותך אם צריכה לעיר וקורא לך להכנס לרכבו ולשמוע יחד את אריק איינשטיין ואבשלום אומר אם ראית איך הורסים ובינם ומצביע על שרידי י-ם הירושלמית ומוסיף קוברים ונחנק. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ומיטיב.

.

תודה רבה על קריאה + תגובה וסופ"ש טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---

שובו אלי ימים טובים  וכמה נפלא כתבת רבקה היקרה!

שנים לא שמעתי את השיר 

ועכשיו בזכותך 

זהו אני מכור שוב

תודה תודה תודה

השיר עוסק בזיכרונות העולים מתוך מפגש מקרי במהלך נסיעה. הדוברת מתארת שיחה עם אדם מוכר, שמעוררת בה געגוע לימים עברו, למקומות שהשתנו ולירושלים הישנה שמתחדשת אך גם מאבדת חלק מזהותה.

בשיר באה לידי ביטוי  ההתמודדות עם חלוף הזמן והשינויים שהוא מביא – בין אם אלה נופים משתנים, זיכרונות של נעורים או תחושת החמצה על מה שאבד. השיר משלב אווירה נוסטלגית עם כאב קל של פרידה מהעבר, תוך הדגשת יופיים של הרגעים הקטנים והחולפים בחיים.

תודה רבקה יקרה ל השיר המרגש .

יום שלישי מבורך

שמויק

שרידי ירושליים ועוד ערים נוספות בזו הארץ הקבורה בתוך בניינים 

תודה שהבאת

לי כל גל נושא מזכרת https://www.youtube.com/watch?v=SnG0lB7KAq8

נעים ונחמד לקבל טרמפ עם מכר ותיק

וברקע שר אריק אינשטיין משיריו המקסימים.

ואז מסיטים את המבט מבעד לחלון המכונית

ומגלים את המראות הקשים של ירושלים, שבתיה היפים נהרסים

ובמקומם קמים בתים חדשים, שמשנים את פניה של העיר היפה,

את כבר לא מכירה את ירושלים שלך.

עצוב.

וברגע אריק איינשטיין ממשיך לשיר את שיריו היפים

ורוח מעיפה עלי שלכת על המדרכה.

שיר נהדר ומרגש, המבטא  היטב את תחושותייך ואני מצטרפת אליהן.

לכל מקום שפונים

מבנים חדשים בונים

הם אינם מעוצבים כמו פעם,

לדעתי חסרי טעם

וגם את הטבע הנפלא הורסים

אלה הם המהנדסים.