משחקי מילים.

משחקי מילים.

מוקדש לנאדין, ש"בגללה" כל הסיפור הזה קרה... באהבה.

ימים קצת לא קלים,

אז נעלמים קצת.

המילים מסרבות לשתף פעולה במצבים האלה,

עושות ברוגז.

אומרות שגם ככה הראש שלי עסוק בדברים אחרים,

אז הן מעדיפות לנצל את ההזדמנות

ולשחק קצת במשחקי חברה,

שכבר מזמן לא יצא להן לשחק.

הן היו מאוד עסוקות בחודשים האחרונים,

העבדתי אותן בפרך.

עבדו שעות נוספות, מסביב לשעון

ולא קיבלו תוספת שכר

ולזכותן יאמר,

שלא שמעתי מהן אפילו לא תלונה אחת!

הן מאוד חרוצות, המילים שלי.

אבל האמת?

מגיע להן קצת מנוחה,

קצת חופש למשחק ומחשבה משלהן.

הן מאוד אוהבות לשחק בחרוזים.

והן אוהבות גם לשחק בכיסאות מוסיקליים,

אז הן לוקחות את כל הנקודות מהניקוד, של החולם והמפיק והשורוק והקובוץ

ומגלגלות אותן על הרצפה...

עוד משחק שחביב עליהן במיוחד הוא תופסת,

הן נורא אוהבות להיות מילים נרדפות...

אהה!!! ואיך יכולתי לשכוח! אולי המשחק האהוב עליהן מכולם -

קוביות!!

אבל בסך הכל, הן באמת מילים טובות.

מילים כדורבנות!

אני יודעת שברגע שאצטרך אותן ואקרא להן, הן יתייצבו מייד למילוי תפקידן.

הן ממש לא רוצות להסתבך עם המוזה – הו, לא!

כי כשהיא נוחתת לביקור - או,הו!! מה שהולך כאן!

פתאום כולן הופכות לספורטאיות, אצניות אלופות.

המוזה נותנת בהן מבט אחד - והן מסתדרות במהירות הבזק, זו אחרי זו ורצות על  הדף, נשפכות מהעט שלי כמו ממפל מים שוצף,

ממש כמו עכשיו.

אז זה מה שהן עושות בשבוע שבועיים האחרונים,

משחקות משחקי מילים...

תראי מה עשית לי!!! יצא לי סיפור חדש ומגניב!

אני כבר מעתיקה אותו ועושה ממנו סיפור ומעלה אותו כאן באתר.

תכף יגמרו לי עשרים וארבע השעות שלי ואוכל לפרסם.

תודה יקירתי שהחזרת לי את המוזה.

הנה המילים שלי כבר חזרו לעבודה,

רק השאירו לי את כל הבלאגן שלהן, לסדר אחריהן.

לא חשוב,

קטן עלי...