נולדתי בין הים למדבר

נולדתי באוהל פרוץ

ישנתי על דיקט

בבוקר העירוני לרוץ

לא טעמתי בצהריים אלתית

אלו היו הימים של פעם

לא הוד להם ולא הדר

אך מעשה גדול שיש בו טעם

לברוא כאן דור נהדר

בין הים למדבר

ארץ שסועה וסוררת

דור החלוצים הקים בו דבר

לנו משמרת

את האוהל החליף בית חמודות

במקום שביל העפר סללו כביש

סימון הגבול הוחלף בגדרות

וקשה כבר למצוא יהודי בחריש

חלמנו חברה צודקת

מושיטה יד לשלום

היום על עברה פעמים מתרפקת

ושמחה שהגיעה הלום

עברו שנים ואני כמעט מבוגר

כבר יכול להשקיף אחור וסביב

זה הבית הזה שלטוב הוא שנותר

היודע שאחרי החורף יגיע אביב

 ©כל הזכויות שמורות