מסעדה

השיר מתאר מסע חיפוש אחר משהו חמקמק – מסעדה של עדה שאיננה קיימת עוד. המסע מתאפיין בקשיים, מכשולים ואי-ודאות, אך בסופו של דבר הדובר מוצא את מבוקשו – מסעדה שמגישה את המנה של העדה האבודה, המבוססת על הנחש והמיץ מהתפוח שחוה אכלה.

השיר הוא אלגוריה למסע אחר זהות, עבר ושורשים. הוא משקף את הרצון לשחזר תרבות שנעלמה, להבין את המקורות ולחוות אותם מחדש, גם אם הם עברו שינוי עם הזמן. הרמזים למיתוס גן העדן ולסיפור יציאת מצרים (40 שנה במדבר) מחזקים את הרעיון של חיפוש מתמשך אחר משמעות, שייכות ואמת, גם אם היא משתנה עם הזמן.

יפה כתבת אילה יקרה

יום שלישי מבורך ושקט

שמוליק

מחפשים  שורשים 

חלקם נדדו ממקום  למקום

לא פעם נתלשו ללא שורשים

תודה שמוליק יקר  המנתח היטב הנאמר

יום נעים לך

זהו מסע ארוך ונפלא, אותו את עוברת וחווה . 

המסעות שלי הם בדמיון

את שמה פעמיך למסע, בדרך מועדת,צועקת, והד עז עונה לך, רוצה מסעדה עדה מיוחדת, פוגשת עד שהיה עד להיותה והוא אומר לך שהיא עברה ולא יודע מקום משכנה החדש. את מחליטה לחפש אחריה עד שלבסוף אוכלת מנה של העדה... תודה רבה לך איילה היקרה, יום טוב.

כל יום לאכול אותה המנה-משעמם

מזלך שהמיץ התחללף מידי פעם.

ןאיך הגעת עד אדם וחוה? הלכת רחוק-חתיכת מסע........

יום נעים אילה אהובה- בלי חוטים.

ממני חברתך

מרים

.

איילה יקרה ויחידה ומיוחדת, 

אילו הגעת למשרד הסעד, היית מוצאת שם אֶת העדה שלא 

קיימת עוד (גם לא משרד הסעד: עכשיו קוראים לו "הרווחה"). 

חייכתי, יקרה.

ונהניתי מאוד-מאוד, כמו תמיד, מהרפתקאותייךְ. 

תודה רבה-רבה-ענקית והמשךְ יום נפלא ומיטיב. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

תודה ויום נעים רבקה יקרה