לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם (בְּעִקְבוֹת זלדה וְאַיָּלָה בְּכוֹר) / לְכָל מַאן דְּבָעִי (2 ) /

הראשון: לכל אדם, חפץ וכל אשר נקרה בדרכנו מיום היוולדנו ולכל שם יש טעם וריח, צליל וצבע טוב או לא טוב לרגע ולרגש.

השני: תתרנית: את פותחת חלונך ודלת לעולם ונכנסים ציפציפים, סירחונות ניחוחות ואת לא מצליחה להפריד אלה באלה כי גם לציפור שירת מותה וגם לפרחים סירחון קמילתם.

תודה רבה לך רבקה היקרה, אחה"צ ט טובים ומיטיב.

חלון לטבע . חלון לכאב.

חשתי מרוגש רבקה היקרה

1.

השם הוא הרבה יותר מסתם מילה – הוא זהות, זיכרון, תחושה וחלק מהמסע האנושי. החיים עצמם הם מסע של גילוי שמות, חוויות ומשמעויות, וכל שם הוא בעל ייחודיות המעצבת את הקיום.

2. 

אי אפשר להפריד בין טוב לרע, בין יופי לכאב – הם שזורים זה בזה, כפי שהשיר של הציפור עשוי להיות שירת מוות וכפי שהפרח היפה סופו לקמול ולהעלות סירחון. החיים הם מארג מורכב של רגשות, חוויות וניגודים שאין לשלוט בהם לגמרי.

תודה רבקה יקרה על שני השירים העוצמתיים במסר שלהם.

סופ"ש רגוע ושקט 

שמוליק

.

אביה אהובה, 

תודה רבה-גדולה-מאוד על דברייךְ בעקבות קריאתךְ. 

שבת שלום ומיטיבה לךְ, לכם. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

אלה אחזו בי בסוף השיר

דמעה...

יעודו של האדם 

ואיך הוא מת 

שר בתוכו 

יודע את שעותיו האחרונות 

או סולח לעצמו נגע בי הכתוב 

שבת שלום 

.

אלה אהובה, 

תודה רבה-גדולה-מאוד על נגיעותייךְ. 

ריגשתְּ אותי.

שבת שלום ומיטיבה, יקרה.

שלךְ, <לב>

רבקה

---

לכל דם

כתובת

ולא לכל שם

חלון

.

אדם, יקר, 

נכון ... 

תודה רבה ושבת שלום ומיטיבה לךָ. <לב>

רבקה

---

נהדרת ההקדשה לאילה שלנו. והשיר שכתבת כהומאז' לזלדה. והוא מתחבר נהדר לשיר הבא. צוהר קטן המשנה את פני התמונה לרגע. 

.

הומאז' לאיילה שלנו, למען האמת. היא לוקחת כל שֵׁם והופכת

אותו למשחקֵי אותיות ושֵׁמוֹׁת ולטיולים מדהימים בכל החושים. 

תודה רבה-גדולה-מאוד על קריאה + תגובה, ועל הבית הזה, 

גליתי יקירתי האהובה. לעולם לא אוכל להודות לךְ מספיק. 

שבת שלום ומיטיבה לךְְ, לכם. 

שלךְ, כל עוד, <לב>

רבקה

---

.

גליתי יקירתי האהובה, תודה!

חבל - וכואב לי - שאיילה לא הגיעה לכאן. 

כתבתי לה על הפוסט. משום-מה, היא

לא הגיעה. 

ו-

אֲנִי שְׂמֵחָה ומאושרת להיות כאן, גליתי. 

חיבוק גדול-גדול, אהבה גדולה-רבה,

ושבוע טוב ומיטיב. 

שלךְ, כל עוד, <לב>

רבקה

---

.

הפניתי אֶת תשומת לבהּ לפוסט לא-פעם ולא-פעמיים,

גליתי. ולא קיבלתי תגובה. 

מכיוון שאני עצמי בתקופה קשה (עליי לפַנּוֹת אֶת הדירה

תוך זמן קצר), עזבתי אֶת הנושא: יש גבול ליכולת שלי

להיפגע ולהמשיך הלאה. 

יום רגוע ומיטיב, גליתי יקירתי האהובה. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

.

הוֹ. גליתי. הצרות שלי.

לא, ואין לי כיצד - הרי אני כבר לא ניידת. 

בכלל, אני רוצה לעזוב אֶת ירושלים ולעבור לפתח תקווה, שם הבן שלי, כלתי והנכדים. אלא מה - בני חולה יותר ממני (לב וכליוֹת), ואני לא מכירה כיום איך להשיג מתווך, או מישהו אמין, שימצא לי דיור מתאים במחיר הוגן, בשכר דירה, בינתיים לשנתיים-שלוש. אחר כך - יהיה אחר כךְ.

המצב שלי נוצר כ"כזה" כיי זאת תוכנית של הגדלת הדירה ותוספת שְׁתֵּי קומות, קבלן פרטי. 

האמת היא שלא *חייב* להיות בפתח תקווה: רק שיהיה קרוב מספיק כדי שהם יוכלו לבוא לבקר. או שאוכל להגיע אליהם בהסעה, במונית.

וכמובן, לפני המעבר - לארוז דירה. גם זאת מטלה שאני כבר לא מסוגלת לבצע.  

אלה הבעיות שֶׁלִּי, גליתי. 

קשה להאמין, אבל אני מצפה למעין "הארה" כמעט-כמעט "מלמעלה" ... 

לילה טוב, גליתי יקירתי האהובה.

שלךְ, כל עוד, <לב>

רבקה הקטנה - והזְּקֵנָה

---

אז ככה, אני מנסה להיות פרקטית:

א-אני כבר מבררת באמצעות חבר של בני, שהוא מתווך דירות. אמנם פה בהרצליה, אבל אולי יש לו קשרים גם בפתח תקווה. אברר ואומר לך.

ב-לגבי האריזה וההובלה: יש כיום חברות שעושות זאת. אל תעשי זאת בעצמך. אני מוכנה להשתתף בחצי מהעלות. תתקשרי אלי ונדבר על הכל. אולי נורית תוסיף משלה והבן שלך. אל תארזי בעצמך בשום אופן.

הייתי באה לעזור לך, אבל גם לנו יש פה בעיות רבות. הבן הבכור שלי הוא מתמודד נפש ומאושפז עכשיו בשלוותה. כך שהכל סביבו כעת. 

אני אתך! אוהבת אותך מאוד מאוד. 

.

הוֹ. 

בוקר טוב, גליתי יקירתי האהובה (איזו הפתעה!!).

תודה!! אז -

קודם-כול, הבן הבכור שלךְ. הוא הכי-הכי חשוב.

שנית: עזרה כלכלית ... תני לי לחשוב ולְחַשֵּׁב. נכון, אני רחוקה מלהיות בעלת אמצעים, אבל עליי להסתדר. 

ולֹא לשתף אֶת נורית, בבקשה! 

שלישית: מתווךְ דירוֹת - הלוואי! אִם לֹא קשה לוֹ.

טלפון: גליתי, אני לא תמיד מסוגלת לדַבר. פיזית. ממש. 

ולפני שאכתוב שטויות: תודה!!

שלךְ, כל עוד, <לב>

רבקה

---

אני פה לכל החלטה שלך. ההצעה שלי מכל הלב ואמיתית! 

אני יודעת שקשה לך לדבר אז תתכתבי אתי על הכול. במייל או פה, אין שתרצי.

אוהבת אותך עד אין סוף ותמיד אתך! 

.

גליתי יקירתי, גליתי האהובה, 

תודה!!

אחשוב ואחַשב, ואהיה בקשר אִתָּךְ. 

(פתאום, עכשיו, הבנתי ש- וִתַּרְתִּי. ככה, פשוט.)

שלךְ, באמת: שלךְ, 

רבקה

---

לכול איש שם משלו  מיום לידתו

ואמור ללותו כול חיו

שנתנו לו הוריו או בני משפחתו

אך  לפעמים זרים  לקחו לו

.

איילה אהובה, 

נכון, חשבתי גם על Blanche.

ובהמשךְ חשבתי על הרעיונות המבריקים שיש לך - לוקחת 

שֵׁם ומשַׂחקת איתו לפי אותיות והברוֹת ויוצרת סיפורים 

והמצאוֹת וטיולים בכל החושים. 

אני מאושרת שאהבתְּ אֶת ההומאז', אֶת המחווה שחיברתי 

לכבודךְ. 

לילה טוב, איילה יקרה לי מאוד. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---