עוד שיר נצרב

יפה ומרגש: את משילה משא, מותירה חותם זיכרונות ימים ועוד שיר נצרב, תשובי מחר אל פרחי הבר... תודה רבה לך עליזה היקרה, שבת טובה ומיטיבה.

שבוע מבורך

שמש בוקר שולחת קרניה

מקיצה זכרונות

בשיר שנצרב

ומהלך בחוט השידרה

מאיץ לרגע את השיגרה

ויש שירים שנצרבים לתוך הנשמה 

כשדמותו חוצה את חוט שידרתך

להתענג על הכתוב 

שבוע נפלא יקרה 

שמש הבוקר הרכה והמלטפת, מביאה אותך להסיק מסקנות, תובנות. את אוחזת בעט ומשילה מעליך משא כבד, מבקשת מן הטבע להאציל עליך מידה של אופטימיות וניחוח אחר. 

אשוב מחר 

אל פרחי הבר,

אושיט יד

וידבק בי ניחוח !

צריבת הלב עלי דף

המסר של השיר הוא שהכתיבה – כמו הזיכרון – יכולה להיות כואבת אך גם משילה משא נפשי . שיר שנכתב מתוך כאב הוא גם דרך לעבד, לזכור, ולחיות מחדש. ובתוך כל זה, יש מקום לתקווה: שהחיים ממשיכים, שהטבע מרפא, ושאפשר שוב להרגיש, להריח, לחוות – גם אחרי שיר שנצרב.

תודה עליזה יקרה על השיר  המרגש.

סופ"ש רגוע ושקט וחג שמח

שמוליק

שמוליק יקר

************

תודה על עומק משוב,

מעמיק ומדוייק לשירתי.

מברכת לערב נעים ושקט

ולחג פסח שמח וכשר

תפילתי להשבת כל החטופים

אמן !!!

בהערכה רבה רבה

ממני עליזה.