הגבלות החברה ולא הדת

השיר  נוגע ביכולת ובחשיבות של ביטוי רגשות ותחושות פנימיות, גם בתוך מסגרות של דת, חברה ומוסכמות. הוא מבקש לשבור את הרעיון שדת או חברה מגבילות בהכרח את הביטוי הפנימי של האדם.

זהו שיר שמערב רוך, תובנה וביקורת עדינה – קריאה לשיח פתוח ואנושי יותר בחברה לעיתים סגורה ומרוחקת.

יפה כתבת דני היקר

מועדים לשמחה 

שמוליק

לראות את הזולת, לתת מעצמנו למען אחרים. יפה כתבת. 

.

נכון, בנושאים ובעניינים אישיים, לא הדת קובעת אלא האדם 

עצמו, בלִבּוֹ: השיתוף רצוי מאוד להבעת רגשות אישיים. בלי 

ביטוי רגשות, קשה לאדם הפרטי. 

ו- נכון: יש נושאים שהחברה קובעת אִם כן/לא לדון בהם 

באופן אישי ...

מסובך. מאוד. 

תודה רבה-רבה-גדולה על שירך, על הרהוריך, דני אהוב, 

ומועדים לשמחה. <לב>

רבקה

---

השיתוף והקבלה 

הם הדרך לדו קיום 

מועדים לשמחה 

בנקודה חשובה

נגעת

להטיח בפני אלה שהפכו תורתם קרדום לחפור בו

החיים על חשבון אחרים