צָעַד אַחַר צַעַד

 חוּשׁ הַהִרְהוּר מִתְעוֹרֵר בִּי 
וּמַזְמִין אוֹתִי לַעֲצֹר לְרֶגַע, 
וַאֲנִי מַקְשִׁיבָה לַלֵּב
 וְצָעַד אַחַר צַעַד 
מְמַלֵּאת אֶת עַצְמִי
 בְּאוֹר, בְּאַהֲבָה, בְּנוֹכְחוּת.
אֲנִי מְנַסָּה לְזַהוֹת
אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם
הַלֵּב נִסְגַּר
מְסִירָה מְחִצּוֹת 
שֶׁל כַּעַס, שִׁפּוּטִיּוֹת וְרִחוּק
וּמְאַפְשֶׁרֶת לְאַהֲבָה כְּאֵיכוּת
וּבְתֶדֶר מַרְפֵּא לִזְרֹם
בְּחָפְשִׁיּוּת בְּחַיַּי.
עִם הַזְּמַן
מַעֲמִיקָה אֶת הַקֶּשֶׁר
עִם הַמַּצְפֵּן הַפְּנִימִי
עִם הַיְּדִיעָה הַשְּׁקֵטָה
 שֶׁמַּדְרִיכָה אוֹתִי אֶל הַחַיִּים 
הַמְּדֻיָּקִים לִי בֶּאֱמֶת.
בְּתוֹךְ כָּל הָרִפּוּי הַזֶּה
 יֵשׁ רֹבֶד עָמֹק 
 שֶׁל נְדָרִים פְּנִימִיִּים
 אוֹתָם אֲנִי יוֹצֶרֶת 
בְּאֶמְצָעוּת תְּפִלּוֹת 
וְאוֹתָן מִלִּים שֶׁנֶּאֶמְרוּ מֵרֶגֶשׁ עָמֹק, 
פַּחַד אוֹ תִּסְכּוּל כְּמוֹ:
אֲנִי לְעוֹלָם לֹא..
 אֲנִי לֹא אַצְלִיחַ..
אֲנִי מִתְחַיֶּבֶת ש..
 מִמָּחָר אֲנִי..
וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַצְלִיחַ - מִתְחַיֶּבֶת!
5.5.25