כולו שירה

אתה משייט ברקיע בנתיבי שירי ואברים מיותרים מגופו נשמטים ואתה תוהה מה בשבילך, בוכה בערגה זו שאהבה, השתולה בארצה. תודה רבה לך צבי היקר, לילה טוב ושקט.

השיר מציג דמות מרחפת בשירה, משתחררת מחלקיה הגשמיים, כאילו הופכת לרוח או נשמה. במקביל, ניצבת הדמות שנשארת על הקרקע, בוכה באהבה ובכמיהה.

השיר מבטא את הפער בין רוח ושיר לעולם הגשמי והכואב. זהו געגוע למי שנעלם לשירה או לרוח, והשארת האהבה מאחור, נטועה באדמה.

יפה ומעניין כתבת צביקה היקר.

סופ"ש רגוע ושקט ושנשמע בשורות טובות

שמוליק

הוא משייט ברקיעי השירה. והיא חוששת שמא לה עצמה לא נותרה מאהבתו.  האמנם? 

אין ספק שהחוט, שמקשר בין הדמות שברקיע לבין זו שהוא אהב חמק מידיו, כיוון שאין דרך לחבר בשנית חומר שכבר התכלה [שתול בקרקע] לבין אנרגיה קוסמית, שאין לה צורך באברים פיזיים.  

.

אִם בשמים, אז לא בארץ ... (פרפראזה 

ל-"...שבשמים ובארץ" .)

המתח הזה, הרצון לברוח מהכאן-ו-עכשיו

והקושי להיפרד סופית - ביטאת אותו 

באופן ייחודי. באופן שלך. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

שיר המבליט ביתר שאת

את הפער ביו עולם הרוח

לעולם הגשמי ...

מעניין הנשלח :

שבת שקטה צבי וד"ש לגלית שלך.

שיר עם הרבה כאב שוררת על אותה האהבה שאינה  עוצמתית כפי שהייתה בעבר.

 שבת שלום ומבורך ובשורות טובות.

ואכן אנחנו כאן

למרות המלחמות המתים

והקשיים

ולך נשארה האהבה 

ועדיף כך