משהו ישן

זבת חלב הובטחה לך ואת חיפשת את הדבש. היא כה זרה לך, מטיילת לאורכה ולרוחבה והארץ אוכלת את יושביה, חופנת ראשך במקלעת השמש שלך ואת מביטה אל אורות נשמתך הרוצה עדיין לבכות ועין בוכה עד שהבזק, רעמים וברקים מאירים. תודה רבה לך אלה היקרה, יום טוב.

השיר מבטא תחושת ניכור בין ההבטחה לבין המציאות – הארץ שהובטחה כ"זבת חלב ודבש" מתגלה כמקום קשה, כואב ולעיתים אף עוין. את מחפשת שורש, מזון לנפש, אך מוצאת עצמך נאלצת לשרוד. בתוך כל זאת, יש רגעים של אור, של תקווה – אך גם דמעות וכאב עמוק שמבקשים להתפרץ.

הבטחות לא תמיד מתגשמות כפי שציפינו, אך בתוך הקושי והשבר יש עדיין תקווה, אור פנימי ודיאלוג עם הנשמה.

יפה ומרגש כתבת קרידה

יום שני מבורך עם בשורות טובות

שמוליק

הייתה לנגד עיניך תמונה אחרת לגמרי של ארץ ישראל וכה כואב לך לראות את המתרחש כאן בתוכנו. הפילוג הזה. 

ימי ברכה

אולי לא דבש....אבל מרגוע ונחמה

רק טוב יקרה

עוד יגיעו ימים טובים

יותר ובטוחים,

חייבים להאמין ולקוות

להשען על חסדי האל,

כרגע, אנו במצב מעורפל ...

חיבוק לערב נעים אלה לי יקרה

ממני עליזה.

הארץ הפכה לארץ זבה דמים ורוע..ארץ אוכלת יושביה..נכנסנו לעידן חדש של רוע בחיים...מזל שרוב החיים מאחורינו..הרע ישאר לדורות הבאים..המשך יום נעים קרידא...

נקווה לטוב

.

אלה יקרה, 

אני זוכרת את השיר הזה, ואני זוכרת 

שהגבתי לו ברצון - שיר כואב, שיר

פנימי שנע בין אהבה לתדהמה נוגה, 

שיר המבקש חיים. 

כנראה, התגובה לא נרשמה ולא שמתי

לב לכך. 

אני מקווה שהפעם יהיה תקין. 

תודה רבה-רבה על שירך, אלה אהובה, 

ורק טוב לך. <לב>

רבקה

---

נשמה יקרה אני מגיבה לרגשות שלי כמו ילדה 

הכל בסדר העיקר שנהיה בריאות