בַּקֶּצֶב שֶׁלְּי

שָׁנִים שֶׁאֲנִי מְנַסָּה
לְחַבֵּר אֶת חֶלְקֵי הַפָּזֶל
גַּם אִם לֹא תָּמִיד
הִרְגַּשְׁתִּי שַׁיֶּכֶת
גַּם אִם לֹא תָּמִיד
 הִרְגַּשְׁתִּי מוּבֶנֶת,
לְעִתִּים הִרְגַּשְׁתִּי לְבַד 
וּבְמַסָּע שֶׁלִּי עִם הַלֵּב
לוֹמֶדֶת לֹא לְהַתְאִים
אֶת עַצְמִי
לֹא לְהִתְגַּמֵּד
 כְּדֵי לִמְצֹא חֵן,
לֹא לְהִתְכַּוֵּץ
 וְלַחֲשֹׁב מָה יַגִּידוּ,
לְהַפְסִיק לִרְצוֹת
 כְּדֵי לִמְצֹא שַׁיָּכוּת,
וְהוֹלֶכֶת זְקוּפָה בְּגַאֲוָה.
כְּפִי שֶׁאֲנִי,
בַּגֹּבַהּ שֶׁלִּי 
בַּהֶקֵּפִים שֶׁלִּי,
בָּאוֹר שֶׁלִּי,
בְּנָשִׁיּוּת שֶׁלִּי,
בְּקוֹל שֶׁלִּי,
בַּיִּחוּדִיּוּת שֶׁלִּי,
בַּאֱמֶת הָאוֹתֶנְטִית שֶׁלִּי.
בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי
 מַרְגִּישָׁה טוֹב וּבַנּוֹחַ,
הַתֶּדֶר שֶׁלִּי מְדֻיָּק 
לְכָל מָה  שֶׁמַּתְאִים לִי
לְלֹא מַאֲמָץ 
וּבַהֲמוֹן אַהֲבָה.
יֵשׁ מִי  מֵאִתָּנוּ 
רְגִישׁוֹת וַחֲשׂוּפוֹת
מִסְתּוֹבְבוֹת עִם פְּצָעִים 
מִכָּל מִינֵי סוּגִים,
שֶׁל חֹסֶר שַׁיָּכוּת,
 נָשִׁיּוּת, מַשְׁבְּרֵי זֶהוּת,
פְּרֵדוֹת, אָבְדָן, טְרָאוּמָה.
חָשׁוּב לָתֵת מָקוֹם לַפֶּצַע,
לֹא לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ, 
לֹא לְנַסּוֹת לְתַקֵּן,
אֶלָּא לְטַפֵּל בּוֹ מִתּוֹךְ אִפְשׁוּר
בְּאַהֲבָה,
           חֶמְלָה
                    וְהַחְלָמָה,
                                 בָּאֵנֶרְגִּיָּה הַנְּכוֹנָה.
זוֹ הַדֶּרֶךְ הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת
 וַאֲנִי מַעֲבִירָה הָלְאָה,
דֶּרֶךְ הָרוּחַ וְהָאֲדָמָה 
לְכָל מִי שֶׁמַּרְגִּישָׁה
שֶׁזֶּה הַזְּמַן, 
לִבְחֹר שׁוּב בְּעַצְמָהּ.
מַקְשִׁיבָה לַגּוּף
לַרְמָזִים שֶׁל הַנְּשָׁמָה,
וְנוֹתֶנֶת לְאֵנֶרְגִּיָּה לָזוּז
בְּדִיּוּק בַּקֶּצֶב שֶׁלְּי.
~