נא לא לקטר. ( מוקדש לכותבי האתר)

השתנו הזמנים ואתה ממשיך, עסוק בעיסוקיך. תודה רבה לך אודי היקר, המשך יום טוב.

השיר מבטא את התבוננות שלך  על הזקנה, הזמן שחלף, והחיים כפי שהם כיום. למרות שהגוף כבר לא צעיר, האהבות הישנות נעלמו, והחברה משתנה – עדיין יש עוצמה פנימית, שמחה במשפחה, ונחמה בזיכרונות ובפשטות היומיומית. אתה בוחר להמשיך לחיות בגאון, באהבה, ביצירתיות, וללא תלונות.

גם כשהגוף נחלש והעבר מתרחק – אין מקום לקיטורים. החיים ממשיכים, ויש בהם יופי, קשרים, תנועה וזיכרונות שמלווים ומעשירים. זו קריאה לבחור בתקווה, בהכרת תודה ובאהבת החיים – למרות הכול.

יפה כתבת אדי היקר

יום שישי מבורך

שמוליק

את כל המשווים של ההתבגרות וההזדקנות אפשר לצלוח! ולשמור על הנעורים שבלב, אם לא אלה שבמפרקים.

אבל את החסר של אותה ״את״ מיתולוגית, קשה מאד למלא.

טוב שאהובינו נותרים עמנו בלב, חיים לנצח! 

הנכדה שלך טועה, אתה כלל לא איטי. אתה מלא אנרגיות. גם לשחק עם הנכדים שלך. יודע להתענג על רגעים קטנים של שמחה ושובבות. 

אודי יקר,
יש לי משפט, שניסחתי לעצמי בזכות נסיון חיי והוא מלווה אותי כבר חלק נכבד של חיי:  
"אמור תודה על מה שיש, ואל תכאב על מה שאין"
זה פתר לי בעיות מבעיות שונות!!