ילדים טובים היינו,

השיר  מתאר מסע התבגרות — מתום ילדות פשוטה אל מציאות בוגרת, קשה וכואבת.

את נזכרת בילדות רגילה, תמימה, מלאה במשחקים, ציות, אהבות קטנות וחלומות. בהמשך, היא מתארת את המעבר לשירות בצבא, למלחמות ולאובדן — ומסיימת בשאלה מה נותר מהיום, מה נותר מהתום.

השיר מבטא את הפער בין ילדות לבין בגרות, בין חלום למציאות. הוא קורא להתבוננות כואבת אך כנה על הדרך שעברנו — ועל המחיר שהחיים גובים מהתום והתקווה.

תודה רבקה יקרה על השיר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

כמה קשה הבוקר במעשי הקונדסות ואני חייכתי ושאל למה אני מחייכת

אמרתי שהוא מחזירותי לילדותי - כשעשיתי אותו דבר להורים

אבל...הכנתי שיעורים לבצפר - שיחקתי יפה והתנהגתי יפה

רבתי עם אחי הגדול הייתי שובבה - ואהבתי את הסוף אצלך גם

יְלָדִים טוֹבִים הָיִינוּ-הִתְגַּיַּסְנוּ-לַצָּבָא-לַקְּרָב-
מִלְחָמוֹת-אָבְדָנִים-וּמָה-הַיּוֹם-מָהְהַיּוֹם-
מָהַיּוֹם-

תודה וסופש מחבק - 

מעורר מחשבות: היינו שובבים אבל צייתנים להוראות וכך גדלנו שרוטי מרפקים וברכים ושרוטי חלומות ומרדנו מעט והתאהבנו, הרבה ילדים טובים היינו-התגייסנו לצבא-לקרב-אבדנים ואת תוהה מה היום מהיום ? תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה.

רבקתי היקרה, חייכתי לילדה הטובה שהיית

ויחד עם זה קצת ילדות השובבה זו הייתה,

רציתי להוסיף לך על העצים שטיפסתי עליהם, ואז -

אז הגעתי לשורות האחרונות, זה מחק את החיוך

זה טלטל אותי, כי

כי המעבר הזה הוא כל כך חד וכואב.

כן, אצלנו הילדות נבלמת בהבלחה אחת.

שבת שלום רבקתי היקרה,

ובכל זאת

שולחת לך חיבוק חם וילדותי, כזה

שגם צביטה קטנה בישבן מצטרפת אליו. 

<חיוך+חיבוק>