ילדים טובים היינו, / שינוי בסוף לאור תגובותיכם, שמואל, אביה, דני, נורית, צביקה, איילה. תודה לכם.

השיר מעלה את הרעיון שהילדות היא שלב של טוהר, חוויות נקיות ותמימות, שהן לעתים בלתי נשכחות, אבל החיים הבוגרים מביאים איתם אחריות, כאב ואתגר. יש כאן תחושת נוסטלגיה על "הילדים הטובים שהיינו" מול המציאות הקשה של ההווה – שילוב של זיכרונות חמודים ועומק רגשי כואב.

תודה רבקה יקרה על השיר הנוקב והמעורר מחשבות.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

הילדים עם מסכים

כבר לא משתובבים

זועק: השתנו הזמנים: היום האדמה שורטת את חלומם של הילדים שהיה לנוכח המלחמה. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה. שנדע ימים טובים מאלה, עם חלומות שלא ישרטו. אמן ואמן. הסוף נהדר.

.

דני יקר, אהוב, 

תודה רבה-גדולה-ענקית על קריאתךָ! <לב>

רבקה

---

מול ההרס והחורבן...כאב הזכרון 

יפה בעיניי - כך ו....כך - תודה ושבטובה

פעם

היינו ילדים

היו לנו חלומות

היו לנו תקוות

והייתה לנו ארץ. לא מושלמת.אבל היא הייתה שלנו. של חלומותינו.

ועכשיו? היכן הארץ והיכן החלומות?

שיר קשה ומעציב.

עצבתי. 

התיקון שלך הביא אותי לשוב ולקרוא את השיר

וגיליתי ש...

שלא הייתי ממש ילדה טובה.

אני זוכרת את אבא שלי מסתובב ברחובות לחפש אותי

וכמה עונשים קיבלתי, שלא עזרו.

אף פעם לא חזרתי הביתה בזמן 

החיים הם מסע מורכב של התבגרות, והוא כולל בתוכו גם שמחות וגם אתגרים, מריבות ואהבות. 
למרות הקשיים והאבידות, הזיכרונות והחלומות שלנו הם אלה, שנותנים משמעות ומחוברים
אל העבר ואל העתיד שלנו.