אין זמן

מחמיץ הזדמנות, מבטא אכזבה: אחת הנוסעות מנסה לשכנע אותך שהיא תתן לך את מקום מושבה והאוטובוס מספיק להגיע למקום חפצך מבלי שאתה מספיק להגיד לה את היפה מכולן. תודה רבה לך אודי היקר, המשך יום טוב.

דיר בראד....

הנשמה לעולם לא מזדקנת

גופנו רק מזדקן

ןטת זה אמר הרבי מלובביץ'-הרבי ז"ל שאני הכי אהבתי

אותו ואת החיוך הניפלא שלו

וכמובן את חוכמתו.

צעיר לנצח מיי דיר בראד.....

סיס

נאה ביותר דרשת שיר סיס 

מה זה השטויות האלה שלהן, לקום עבורך באוטובוס. אתה הכי צעיר שיש. בלבך וזה מה שחשוב.  

השיר מתאר דמות מבוגרת (אתה)  הנוסעת באוטובוס. נשים צעירות מפנות לו מקום מתוך כבוד, אך הוא מרגיש זר לגילו – כאילו גופו בגד בו והזמן האיץ יותר ממה שציפה. תוך כדי, הוא נזכר בילדה שאהב בצעירותו, וברגע חטוף רואה בהשתקפות אחת הנוסעות את אותה אהבה ישנה. דווקא כשהוא רוצה לומר לה מילה אישית וחמה – "את הכי יפה מכולן" – האוטובוס עוצר, והוא מפספס את ההזדמנות.

השיר מעלה את כאב הזמן החולף והחמצת הרגעים. הוא מדגיש את החשיבות לנצל את ההווה, לומר את מה שבלב ולא להמתין – כי אין לדעת מתי תגיע התחנה שתפסיק את הסיפור.

יפה כתבת אודי היקר

בברכה

שמוליק

כשהלב נותר צעיר, והעין עדין צרה ומחפשת ואפילו מוצאת לפעמים-קשה לנחות על קרקע המציאות.

מעד בודד הוא הלב, אודי.

והגוף? הגוף בוגד בנו.

אבל כל עוד הלב צעיר-לא פסה התקווה שנמצא חמוד/ונת שיראו את הלב ולא את הנשל!!!

שירך פלח את לבי. כחץ.

יקירתי( אני נחנק מצחוק. ..את יודעת למה)

הגוף שלי חמסה בינתיים אופניים שחיה חדר כושר וגוגינג על המים המציצים.הלב שבור בגלל המציאות אבל רפואית הוא בסדר גמור .

ואני לא מחפש צעירות. רק עונה להן בנימוס מחוייך. זה הכל ....

.

ראיתי אותם, כמוך, נבוכים-נעלבים-נפגעים 

במעמד מכמיר לב עבור המתבונן-נת. 

אהבתי את הכנוּת, דיברה אליי. 

תודה רבה, אודי יקר. <לב>

רבקה

---