פחד / 2 /

רגיש, מגלה זהירות: אחרי כל מה שעבר על הפעוט את תומכת בלינה משותפת, כולם במקהלה אומרים פחד זה נורא. ילדים קטנים צריכים להיות בהשגחה מלאה כדי שלא יקרו שלל של דברים. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ומיטיב. 

.

תודה רבה-גדולה-מאוד על קריאה + תגובה, 

דני יקר! שוב, אתה הראשון, וזה משמח אותי

מאוד-מאוד.

(אני מקווה שלא נעלבת בגלל שמו של הילד:

"דני" הוא גיבור של שירים וסיפורים רבים.)

המשך ערב נעים וסופ"ש רגוע ומיטיב. <לב>

רבקה

---

לא נעלבתי משמו של הילד דני. אין לי ממה להעלב. לילה טוב רבקה היקרה.

.

הו! איזו הקלה! תודה! תודה רבה!

לילה טוב ומיטיב, דני יקר לי מאוד. <לב>

רבקה

---

 השיר הוא על חוויית הפחד והבדידות של ילדים קטנים, במיוחד בלילות ובמסגרות של לינה משותפת, כשהם זקוקים לנחמה וביטחון מההורים או מהמבוגרים סביבם. דרך סיפורו של דני, הילד הקטן שהלך בחושך לבדו וחיפש את אמא, השיר מבטא את הצורך בהכלה, הבנה ואמפתיה – ואת הכאב שנוצר כשהילד נענה בכעס ודחייה במקום בחיבוק. פחד הילדות הוא אמיתי ונורא, ועל המבוגרים לגלות רגישות, חמלה ולספק ביטחון.

תודה רבקה יקרה על השיר סיפור.

סופ"שרגוע ושקט

שמוליק

.

הוספת ציור-צילום רגיש-רגיש לתגובתך

הנבונה, שמואל יקר. 

תודה רבה-רבה, ערב נעים וסופ"ש רגוע

ומיטיב לך, לכם. <לב>

רבקה

---

הלינה המשותפת הזו שהייתה נהוגה בקיבוצים הותירה אצל רבים צלקות קשות. פחד, זה בהחלט נורא. 

.

גליתי יקירתי, 

מה שהעליתי אמיתי, ולא היה רק "דני" אחד

באותה תקופה, באותו קיבוץ. 

ברור שההחלטה הנכונה הייתה לעבור 

ללינה משפחתית, אבל באותו ערב היינו

כולנו אחרי זעזוע רציני. 

תודה רבה-רבה וסופ"ש רגוע ומיטיב, 

גליתי יקירתי האהובה. 

שלך, <לב>

רבקה

---

מחזיר אותי אחורה עשרות שנים לחברותי מקיבוץ דפנה שלא דיברו על הלינה המשותפת, אבל היה ברור לי, כבר כילדה שהפרדה מההורים אינה כדרך הטבע. ספרים שנכתבו על החוויה הקיבוצית אמרו במילי רבות יותר את אשר אמרת, רבקה במילים מעטות ונוקבות!

.

BB יקרה, 

נכון, הפרדה מההורים אינה כדרך הטבע. 

לא הייתי בת קיבוץ, כן הייתי אמא לתינוקת

- וסידרתי לי מיטה מאחורי בית התינוקות,

ליד החלון של חדר בתי, כך שהקשבתי 

לכל רחש-לחש שלה, והיא כבר הייתה 

בזרועותיי. 

עזבנו כשהיא הייתה כמעט בת שנה. וזה

היה נפלא - מה אספר לך. 

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה! 

שבת שלום וסופ"ש רגוע ומיטיב. <לב>

רבקה

---

לינה משותפת

ויכוח של נגמר

דרך הנוגדת לטבע הטוב

פ   ח   ד

.

הוויכוח נגמר לטובת הלינה הנשפחתית, ברור. 

כאן, פשוט, סיפרתי על מקרה אמיתי. 

תודה רבה-רבה ורק טוב, יצחק יקר. <לב>

רבקה

---

.

מאמינה לך ... 

תודה רבה-רבה ורק טוב, איילה אהובה. <לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה,

כך כך קשה ומלאה פחדים הייתה הלינה המשותפת בקיבוצים.

מרים ילן שטקליס כתבה, 

בן שנתיים דני, דני כבר גדול

דן הכל יודע דן בין הכל...

וזה כל כך לא נכון, בן שנתיים הוא לא ילד גדול והוא לא מבין.

הוא לא מבין למה אמא משכיבה אותו לישון ועוזבת אותו,

הולכת לה לבית שלה ואותו משאירה שם, עם עוד ילדים בחושך.

חלום חלם דני, חלום מפחיד, אז...

הוא הלך לחפש את אמא שלו, רצה שתחבק אותו, וחושך בחוץ ומפחיד כל כך.

דני ויתר הילדים, הם כל  כך סבלו שם, בלינה המשותפת. איך האמהות וחברי הקיבוץ לא הבינו את זה.

אז בזמן אמת.

סיפור עצוב וכואב הבאת רבקתי היקרה,

ואת הרי היית בקיבוץ,

את, שזכית שאמא תקום בלילה ותחבק אותך כשחלמת חלום מפחיד,

ראית את הלינה המשותפת של הילדים ואת מה שהיא עושה להם.

.

ועוד איך!

ובכל זאת:

מה שהעליתי אמיתי - וכמובן, הלינה המשפחתית

זכתה ברוב קולות מוחץ. 

והיו מקרים, אחר כך ... נו. הורים איומים 

הם פלח באוכלוסיה, כמו שאומרים 

בסטטיסטיקה. 

תודה רבה-רבה ורק טוב, נוריתי יקירתי. <לב>

רבקה

---

רגעים קשים של ילד, שמתמודד עם פחדים ליליים, כשהוא לבד בחושך.
הטקסט מעלה קושי רגשי של הילד והכאב שמלווה את תחושת הוויתור על הילדות הבטוחה, והבנת המסובכות ביחסים במשפחה, כשהפחדים והכעסים מתערבבים.

.

אכן ...

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, ידידה

יקרה. <לב>

רבקה

---