אוספת סיפורים

אכן קראתי את סיפרך הנהדר עם הסיפורים ומאד נהניתי. אבל גם עכשיו אני נהנית מהשירים היפים שאת משוררת- ואוהבת את סגנון הכתיבה הנהדר שלך.

 תמשיכי לשורר לנו משירייך  המעניינים - עד מאה ועשרים כעשרים

 בטוב ובנעימים.

 בברכת אלוקים.

 אמן ואמן. שבת שלום ומבורך.

נהנית לכתוב וכנראה שזה עובר לקורא

שבת שלום 

.

הם נמצאים, אבל בשכבה עמוקה יותר של 

הזיכרון, איילה אהובה. 

בינתיים אני נהנית מאוד-מאוד מהפוסטים 

שאת מעלה, פעם שיר, פעם סיפור-שיר. 

רק טוב לך, יקירתי! <לב>

רבקה

---

השיר מתאר את מסעה היצירתי שלך – מהאיסוף וההקשבה לסיפורי אחרים, בעיקר סיפורי נשים ועמים, ועד להפיכתם ליצירה אישית בצורת שירים. מה שהחל כהנצחת סיפורים בכתב, עבר עם הזמן לשירה אישית ובדויה, בעוד שהסיפורים המקוריים הלכו ונשכחו.

הזיכרון והסיפורים אינם קבועים – הם משתנים, דוהים ולעיתים נעלמים. אך דווקא מתוך האיסוף וההקשבה נולדת יצירה חדשה, אישית, שממשיכה את המורשת בדרכה. זהו שיר על כוח ההקשבה, על השכחה הבלתי נמנעת, ועל היכולת להפוך סיפורים קולקטיביים ליצירה אישית מחודשת.

יפה כתבת אילה יקרה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

תודה שמוליק יקר ושבת שלום

השתנו הזמנים: פעם היית אוספת סיפורים מאנשים וכיום את אוספת סיפורים לשירים שאת בודה אותם והם נעלמים כאילו באוויר נמוגים. תודה רבה לך איילה היקרה, שבת טובה.

הזיכרון והסיפורים שאספת מהאחרים דהו עם הזמן,
אך הם יצרו בך קרקע פוריה ליצירה אישית.
בסופו של דבר, עברת מתיעוד חיצוני לביטוי פנימי,
ומשם נולדו היצירות האותנטיות וייחודיות שלך. 

כיד הדמיון הטובה עליך, את אוספת סיפורים ויוצרת מהם לעתים גם שירים. כך יאה.