יושב בקניון גבעתיים

מרגש: אתה יושב בקניון בגבעתיים ומתענג שם, רואה שם מראות יפים, רואה ילדות וזה מחזיר אותך אל העבר...  תודה רבה לך אודי היקר, יום טוב.

השיר  מתאר רגע פשוט של ישיבה בבית קפה, בו אתה לוגם קפה ושקוע  ובנוף האנושי סביבך. מתוך השגרה הפשוטה עולה גל של נוסטלגיה לימים צעירים ולפריחת הנעורים, אך גם תקווה לעתיד שבו אולי תגיע אהבה חדשה שתמלא את הלב בשמחה.

גם בתוך רגעי יומיום רגילים מסתתרת כמיהה לאהבה, חיבור ומשמעות — והתקווה שבלב שומרת על כוח החיים והנעורים בכל גיל.

מקסים השיר אודי היקר

יום שני מבורך

שמוליק

.

גם הגעגוע הוא מקור לאושר. 

רגיש-רגיש. ואישי מאוד. 

תודה רבה-רבה על ההנאה שבקריאה, 

אודי יקר. <לב>

רבקה

---

קפה וקרואסון קינמון מחזירים את רוח הנעורים שלך אודי! נהדר! 

אודי האם קיבלת את הספר שלי?

לא ..יש כנראה סוחבים מעטפות שאוהבים שירים

אתה מתענג על קפוצ'ינו וקרואסון ו...

זכרונות ילדות עולים בך, מעלים לך חיוך על השפתיים

וגעגוע לימים ההם למה שהיה בהם.

אודי ידידי, 

אם זה מה שעשתה לך ישיבה בארומה בקניון גבעתיים,

ואני כמעט כל יום שם בקניון ,אז

ממחר, אתחיל לשבת שם בארומה,

אם כאלה זיכרונות מתוקים עולים.

תודיעי ואבוא

אתה נזכר בימי הנעורים, דווקא בכמיהה לאהבה והאמונה כי תמצא האחת הנכונה עבורך ותמלא אותך שמחת אין קץ. 

משכימה שבע ימים