מתי פחדתי ...

הפחד והייאוש עלולים לנתק אותנו מעצמנו עד כדי זרות, אך ההכרה בכך שהפנים הן פנינו מחזירה אותנו להבנה פנימית – שהמאבק והכאב הם חלק ממי שאנחנו.

תודה רבקה על השיר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

הטוויסט הזה בסיומו של השיר-מכה בעוצמה אדירה! 

כמו התבוננות במראה. מראת הפחד והחשש. ייאוש גדול. הכאבת מאוד רבקה אהובה.  

זועק, נוגע ללב: היא על סף בכי ויאוש, את מכירה אותה, שומעת אותה, רואה אותה. אלה הם פניך. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה. שתדעי ימים טובים.

אוי!!! 

שיר כל כך כאוב ומלא חשש.זכרונות מרים? הווה מדכא? עתיד לא ידוע?

עצבתיי, רבקה יקרה. 

רגש כל כך קשה, הפחד הזה

מפחיד, מטלטל,

את רואה אותה מחפשת מוצא

את רואה אותה - ואת מגלה

זו לא היא, זו אני .

זו אני הפוחדת כל כך

זו אני אפופת יאוש נוראי.

ניסית לברוח רבקתי היקרה, 

אבל ללא הצלחה.

הפחד רודף אותך, אוחז בך

וואו.

טלטלו אותי המילים

טלטלה אותי התחושה הזו שלך, היאוש...

מחבקת אותך רבקתי האהובה, מחבקת אותך ומאמצת אותך חזק אל לבי.