כך היינו

עצוב: החיים שלנו מתקלפים בין חריצי מדרכות החיים כקליפות בננה מאוסות שאין אנשים צעירים ממהרים להרים ומאספי זבל שחורי פנים ממשיכים לטאטא עד יבוא גם יומם ברבות השנים. תודה רבה לך אודי היקר, שבת טובה.

.

וואו. 

סרט קצר-קצרצר.

על המסך: ננו-שנייה של נעורים,

ומשם, הסוף הארוך-ארוך של ההזדקנות

וסופו של השיר.

לא מחמיא כלל, כפי שאתה יודע. 

תודה רבה והמשך הנאה בטיול. <לב>

רבקה

---

לא אוסיף על דבריך, אודי דידי, שהם כל כך אתמיים

(אני יודעת, יש לי אפילו פור עליך בכמה שנים )

רק אחזור על משפו שאמא שלי תמיד נהגה להגיד

C'est la vie.

שבוע טוב.

לקליפת בננה אתה מדמה את נעוריך. והם כמו נזרקו על המדרכה כחפץ שאין לו ערך. 

מסע חיים ידוע

לא פעם , מכאיב