הרוח נושבת

נוגה: אנחנו נמצאים בסתו, הרוח נושבת ועוד מעט לא יהיה זכר מוחשי למערבולת הדמים והמתים ישובו על משכבם, האבלים ינחמו על אבדנם הלא ילדיהם הם מגש הכסף שעליו שוב ושוב נתנת לנו מדינת היהודים. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום טוב.

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, דני אהוב.

לילה טוב לך. <לב>

רבקה

---

השיר מתאר את הסתיו כרוח מערבלת עלים וזיכרונות, אך הופך אותו לדימוי למערבולת הדמים בארץ – השכול, המוות והמחיר הכבד שמשלמים ההורים על ילדיהם.

בתוך מחזוריות הטבע והחיים, השכול הלאומי חוזר ונוכח; מדינת ישראל קמה וקיימת שוב ושוב על "מגש הכסף" של הנופלים, והכאב הפרטי והלאומי נשאר בלב.

תודה רבקה על השיר הנוקב בין הסתיו ההוא שנרצחו על לא עוול בכפם ולסתיו הנוכחי מגש הכסף ממשיך להתמלא . האם זה צריך להיות גורלנו לעולמי עולמים?אולי לשכחה הפתרונים.

בברכה

שמוליק

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה

ולילה טוב, שמואל, איש יקר. <לב>

רבקה

---

עד מתי?

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה

ולילה טוב, איילה אהובה. <לב>

רבקה

---

ועוד מעט...זרועות יערבלו....ולא יהיה זכר מוחשי למערבולת הדמים 
המתים - אובדן - ילדיהם הם מגש הכסף
והסיום - 
 שֶׁעָלָיו שׁוּב וָשׁוּב 
נִתֶּנֶת לָנוּ מְדִינַת
הַיְּהוּדִים

נוגעת ופורטת על כל הנימים

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה

ולילה טוב, אביה אהובה. <לב>

רבקה

---

ומה שהיה הוא שיהיה ,בדמייך חיי

.

מעניין, אודי. מה שהיה = מעט מאוד שנים 

לממלכה מאוחדת (ישראל ויהודה), מעט 

שנים לכל אחת בנפרד. ובמהלך השנים 

ההן, מלחמות ביניהן ובתוכן. 

כדאי לבדוק כמה שנים עוד לפנינו. בכל אופן:

מלחמות-פנים כבר יש, לפי רוח התקופה הנוכחית.

ז"א: בדמייך חיי א-לה-האלף השלישי של

הספירה הכללית-נוצרית. 

נא לא להיעלב ולא להיפגע, בבקשה!

<לב>

רבקה

---

כן, הצער הזה, הדאגה הזו של מרביתנו. למה עוד שכול ואובדן, לשם מה כרגע? אוף! 

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, ותודה 

ענקית על הבמה, גליתי יקירתי האהובה. 

שלך, <לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה, רבקתי האהובה,

מגש הכסף כבר נישחק מרוב שימוש,

כמה פעמים אפשר להגיש עליו את המדינה...

גם המדינה כבר נישחקה.

הרוח נושבת ומעיפה עלי שלכת של סתו על -

על מצבות חדשות בבית העלמין הצבאי,

שורות חדשות נוספו.

הרוח נושבת קרירה ואין מי שיוסיף קיסם למדורה...

.

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה. 

תודה! תודה! 

חיבוק (אני צריכה לחבק אותך), שלך, <לב>

רבקה הקטנה

---