טְעִינָה דּוּ-מַשְׁמָעִית

עַכְשָׁו, כְּשֶׁכָּל נְכָסַי מִתְקַלְּפִים מִמֶּנִּי,

נִשְׁאַרְתִּי עֲרוּמָה, חֲשׂוּפָה

לַקּוֹלוֹת הַמִּצְטוֹפְפִים סְבִיבִי,

נִשְׁאַרְתִּי לְזַכֵּךְ  נַפְשִׁי מִכַּעַס,לִזְרֹם

כַּמַּיִם הַמְּחַקִּים אֶת נִצְחִיּוּת הַמֶּרְחָב,

מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ תְּמוּרָה, זוּלַת

הָעֲשִׂיָּה זוֹרֶמֶת דַּרְכִּי,  מְפַלֶּסֶת

עַצְמָהּ לְנִסְתָּרוֹת הָרֹגַע,  אֶל אוֹתוֹ קַו אֲנָכִי

הַמַּשְׁלִים אֶת רֶשֶׁת הַהֲגָנָה תַּחְתַּי,

מֵגֵן מֵהִתְרַסְּקוּת .

אִם אַשְׂכִּיל לִטְווֹת אוֹתָהּ בִּצְבָעִים בְּהִירִים,

אֶשְׁאַב גַּם אֲנִי אֶל מֶרְכָּז הַכּוֹחַ, הַתּוֹבָנָה.

אִם אֶמְעַד וְאֶתְפַּתֶּה לְהֵאָחֵז בַּקּוֹדֵם,

יִתְנַפְּצוּ בִּי הַגַּלִּים לִשְׁבָרִים תּוֹעִים,

לֹא אוּכַל לְלַקֵּט זָוִיּוֹת כְּמִיהוֹתַי, לֹא

תִּהְיֶה בִּי סַבְלָנוּת לְכֻלָּם, לֹא

אִוָּשַׁע.

עַכְשָׁו, עַכְשָׁו

אֲנִי שְׁקֵטָה, מִתְחַבֶּרֶת לְשָׁרָשַׁי,

תָּרָה אַחַר מֵי תְּהוֹם, כְּמֵהָה לְהַרְווֹת עַצְמִי

וּלְהִזְדַּקֵּף. עַכְשָׁו

אֲנִי בְּתוֹכִי,