שְׁעַת הֶחָתוּל

השיר מתאר את שעת הלילה הדוממת – שעה של חיות הלילה, של חיפוש, אובדן ובדידות. בתוך האפלה, את מתבוננת בעולם שסביבך – עטלף, קיפודון, שממיות – ומקבלת את תחושת החיפוש שלהם אליך עצמך, אל געגוע לאדם אהוב.

בלילה, כשהחושך שולט, מתגלים גם כמיהה וגעגוע פנימיים. למרות האפלה והתחושות הכואבות, הלב יכול להאיר באהבה ובתקווה – לפיד קטן שמאיר את השחור.

יפה כתבת BB HERV

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

תודה לתגובה חמה ולאיור מקסים.

האיורים שלך, שמוליק, ממש מעבירים את המסר של השיר.

מאד אוהבת זאת

אני שמח שאת אוהבת את התגובות שלי והאיורים שמתאימים לשירים.

אשמח אם תקראי גם את שלושת השירים האחרונים שכתבתי

שבו טוב ומבורך 

שמוליק

תודה, אביה יקרה, לקריאה, לתגובה ובעיקר-להתחברות לרגש שבשיר.

תודה אילה על קריאה ותגובה.

שעת החתול היא שעה אמיתית-השעה בה אני יוצאת בלילה להאכיל את חתולי הקהילה ברחוב שלי. את חתולי הבנין אני מאכילה בצלחות ומחכה עד שיסיימו, כדי לפנות שאריות, ולא להרגיז את שכניי. וזו השעה שלי עם עצמי-ועם שיריי, ואתם. 

ולפיד הלב -

מנצח

רק אור יקרה

תודה, יצחק יקר על קריאה ועל תגובה.

לפיד הלב תמיד מנצח! אצל כולנו.

לכולנו יש אור קטן  ותמידי שמאיר לנו דרכים אפלות.

תודה צביקה 

אכן ממלכת הלילה שלי. ציפור לילה מדופלמת אנוכי! ושעת החתול היא שעה אמיתית שבה אני מאכילה את חתולי הקהילה. 

אפלולית מלווה את השיר הזה, אך מציאת קרן האור לבסוף. יפה מאוד השיר הזה! 

תודה גלי יקרה 

גם באפלולית הכבדה ביותר אפשר למצוא קרן אור. ובזמנים קשים במיוחד, כזמנים אלה-הקרן הזו נמצאת בלב של כל אחד/ת מאיתנו.

תודה על קריאה ותמיכה ותגובה

לשנה טובה יותר