דיור מוגן

 השיר מתאר בהרבה הומור ועוקץ הרצאה על מיניות בגיל השלישי, והפער בין דברי המומחית לבין תשוקת הדיירים בדיור המוגן.

גם בזקנה הגוף והדמיון ממשיכים לפעום – והחיים, על כל יצריהם, אינם פוסקים עד הרגע האחרון.

יפה כתבת צביקה היקר

שמוליק

בהפסקה- קפה ועוגה בחושה

החבר'ה- זקנים וזקנות- ללא בושה

הפשיטו את המומחית

ובלענו אותה כעוגת פירורים.  

מועדים לתקווה

אלה הם לא הקצרים במוח, אתה סותר את דברי המומחית, זה פיזי וממשי. אולי...

.

"ובלענו אותה כעוגת פירורים. "

פירורים בלבד. כל מה שנותר מהעוגה. 

עצוב. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

חהחהחה. נראה שמדובר בדיור מוגן  המגן על הצעירים שבחוץ מפני הפנטזיות והתאוות של הקשישים שבפנים!

טוב שיש דמיון פרוע גם בגיל השלישי!