גַּעֲגוּעִים לְאִמָּא (8.10 יוֹם הֻלֶּדֶת)

גַּעֲגוּעִים לְאִמָּא (8.10 יוֹם הֻלֶּדֶת)

שׁוּב הַסְּתָו

שׁוֹלֵחַ אֵלַי מַבָּטָיו

מִבַּעַד הָאֹבֶךְ,

הַטַּל מְלַטֵּף

אֶת קְלִפּוֹת הֶעָלִים

יוֹם הֻלַּדְתֵּךְ הַיוֹם

מְחַפֶּשֶׂת בְּעֶצֶב אַחַר קוֹלֵךְ

הַקּוֹל שֶׁאָבַד לִי

בְּלֵכְתֵּךְ מִמֶּנִּי אֶל עוֹלָמֵךְ

לִפְנֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים

הָלַכְתְּ וְאַתְּ חוֹזֶרֶת,

מְמַלְּאָהּ אֶת נִשְׁמָתִי בַּגַּעֲגוּעַ.

כְּמוֹ תָּמִיד בְּבֹא הֶחָגִים,

הַצּוֹם שֶׁהָיָה וְעוּגַת הַדְּבָשׁ

הַיּוֹם עֹלֶה וְיוֹרֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ

אֲנִי בָּאָה לְחֶסֶד וְרַחֲמִים

הַקְּמָטִים בְּפָנַי טְבוּעִים

שׁוּב אֶעֱלֶה

וְאָבוֹא אֶל אֶבֶן מָצָבְתֵּךְ

וּבְיָדַי זֵר עִם חַמָּנִיּוֹת צְהֻבּוֹת

הֵן שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְסַפֵּר

אֶת הָרְגָשׁוֹת

בְּצֹמֶת הַתְּחוּשׁוֹת

הָהוֹפְכוֹת אֶת בִּטְנִי

שָׂמוֹת מַחְנָק בִּגְרוֹנִי

וַאֲנִי שׁוֹתֶקֶת.

~

אִמָּא נוֹלְדָה בְּיוֹם כִּפּוּר וְתַאֲרִיךְ הַלֵּדָה הַלּוֹעֲזִי שְׁמִינִי בְּאוֹקְטוֹבֶּר

מִדֵּי שָׁנָה בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל אִמָּא אֲנִי חָשָׁה נֶעֱזֶבֶת, וְקָשֶׁה לִי אִם הָיְתָה חַיָּה,כִּי אָז בַּת 99 הָיְתָה. אוּלָם אִמָּא עָזְבָה בְּגִיל 77 עָלִיתִי אֶל קִבְרָהּ.

כֹּה שֶׁקֶט מִסָּבִיב. רַק אִוְשַׁת הָרוּחַ וְצִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים. לֹא מָקוֹם שֶׁל צַעֲקָנוּת.הֵבֵאתִי גַּם זֵר וְנֵר לְבֵיתָהּ הָאַחֵר אֶעֱמֹד שָׁם בּוֹכָה אֶת הַשָּׁנִים הַחוֹלְפוֹת,אֶחְוֶה בְּיֶתֶר עָצְמָה אֶת כְּאֵב חִסָּרוֹן אַךְ גַּם מֶתֶק הַזִּכָּרוֹן.

אִמָּא הָיְתָה כְּמוֹ מֻרְכֶּבֶת מִנִּגּוּדִים. רְגִישָׁה וַעֲדִינָה וְעִם זֹאת חֲזָקָה

שֶׁעָבְדָה כִּמְעַט בַּפָרֶךְ מֵאָז עֲלִיָּתָהּ לָאָרֶץ בִּשְׁנַת 46

וַאֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָהּ אִתִּי לְכָל מָקוֹם. עַכְשָׁו אֲנִי בָּאָה אֵלֶיהָ אֶל בֵּית הָעוֹלָמִים שֶׁלָּהּ ,מוֹדָה עַל רִגְעֵי הָאֹשֶׁר, שְׁנוֹת הָאֹשֶׁר שֶׁבָּהֶן הָיִינוּ יַחַד כָּל יוֹם כָּל שָׁעָה כָּל רֶגַע.מָה שֶׁאוֹמַר עַכְשָׁו אֵינוֹ אֲמִירָה מְבֻדַּחַת. זוֹ אֱמֶת גְּדוֹלָה: אִמָּא יֵשׁ רַק אַחַת. וּכְמוֹתְךָ - לֹא רַבּוֹת!

אִמָּא לִמְּדָה אוֹתִי הַרְבֵּה עַל הַחַיִּים תָּמִיד הִבַּטְתִּי בָּהּ בְּכָל פְּעֻלָּה וּפְעֻלָּה

בְּעִקָּר כְּשֶׁאִמָּא בִּשְּׁלָה הִיא אָמְרָה שֶׁהָאֹכֶל הוּא לֹא רַק אֹכֶל הוּא חִבּוּק הוּא אַהֲבָה הוּא זִכְרוֹן אִמָּא לִמְּדָה אוֹתִי פָּשׁוּט לֶאֱהֹב

וְכָךְ בְּיוֹשְׁבִי עַל הַמַּצֵּבָה...יָצְאוּ הַמִּלִּים

וַאֲנִי -

מִ תְ גַּ עְ גַּ עַ ת.

אִמָּא הֶעֱנִיקָה לִי אֶת מַתַּת הַחַיִּים בְּבוֹרְאָהּ אוֹתִי -

הַמַּתָּנָה הַנִּפְלָאָה הַנּוֹסֶפֶת הִיא סוֹד קִיּוּמִי יוֹם יוֹם

בְּלֹא שֶׁיִּדְהוּ הַגַּעְגּוּעִים, זוֹ הָרְאָיָה לְגַדְלוּתָהּ, רְאִי לְאִישִׁיּוּתָהּ, הוֹכָחָה לְאַהֲבָתָהּ אוֹתִי. -וַאֲנִי כָּל כָּךְ דּוֹמָה לְאִמָּא עַד כְּדֵי כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיטָה בַּמַּרְאָה רוֹאָה אֶת הַהִשְׁתַּקְּפוּת.

כְּשֶׁאִמִּי הָיְתָה קוֹלַעַת צַמּוֹתַי מְלֶאכֶת הַקְּלִיעָה שָׁפְעָה אַהֲבָה,

כָּל כָּךְ אַהֲבָה לִשְׁזֹר אֶת הַזָּהָב שֶׁלִּי עִם הַבְּרוֹנְזָה שֶׁצָּבְעוּ אֶת שַׂעֲרוֹתַי.

כִּקְלוֹעַ אֶת צַמּוֹתַי כֵּן קָלְעָה אֶת חַלּוֹת הַשַּׁבָּת הַנִּיחוֹחִיּוֹת שֶׁלָּהּ. קָלְעָה גַּם אֶת הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ. לִי אֵין צַמּוֹת לִקְלֹעַ. גַּם אֵינִי קוֹלַעַת חָלוֹת. אַךְ הוֹרִישָׁה לִי אֶת מַתְּנַת הַיְּכֹלֶת לִקְלֹעַ מִלִּים. כְּמוֹתָהּ גַּם אֲנִי, מַקְפִּידָה שֶׁיִּהְיוּ טְעוּנוֹת רַק בְּאַהֲבָה חַמָּה.

בֵּין אִם הֵן צְבוּעוֹת בְּכֵהָה –בִּכְאֵב; בֵּין אִם בִּשְׂחוֹק.

בֵּין אִם הֵן מְבַטְּאוֹת הַחֲרָדוֹת בֵּין אִם הֵם חוֹשְׂפוֹת תְּשׁוּקוֹת.

מְקַוָה כִּי בְּעֵת שֶׁהִיא קוֹרֵאת אוֹתָן שָׁם לְמַעְלָה, עוֹלֵה חִיּוּךְ שֶׁל קוֹרַת רוּחַ עַל פָּנֶיהָ.

מַזָּל טוֹב לְךָ אִמָּא שָׁם לְמַעְלָה

אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהַמַּלְאָכִים חוֹגְגִים לְךָ

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְאַבָּא שֶׁלֹּא זָכִיתִי מִמֶּנּוּ לְהַרְבֵּה

~

צְעִיף אֵבְלִי

מְעוּטֶּפֶת בִּצְעִיף אֵבְלִי

שֶׁטֶּרֶם הִסַרְתִיו

נִשְׁעֶנֶת וּמִסְּפִיגָה דִמְעוֹתַּי

עַל כָּתֵף קְרוֹבָה

שְפַתַּי רוֹטְטוֹת

עֵינַי מְמֻקָּדוֹת

בַּמַּצֵּבָה הַשְּׁחוֹרָה

וּבְיָדִי -

זֵר חַמָּנִיּוֹת צְהֻבּוֹת

~

וְכֻלָּנוּ תִּקְוָה שֶׁעַכְשָׁו יְשֻׁחְרְרוּ כָּל הַחֲטוּפִים

יַחְזְרוּ הַחַיִּים לְחֵיק הַמִּשְׁפָּחוֹת וְהַחֲלָלִים לִקְבוּרָה

מוֹעֲדִים לְתִקְוָה
~
אמא ואני מימין עם אחות של אמא ובת דודתי

~ חמניות הבר המחכות לי במסע כומתה בדרך
~ תמיד משאירה כתוביות בים שלי

~
ביום רביעי לפנות בוקר שמואל ואני טסים לצפון יוון חופשת סוכות לשבוע