צְעִיפִים שֶׁל שִׂמְחָה

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַסְּתָו נוֹשֵׁף בָּרוּחַ,
הַלֵּב נִזְכָּר בְּאַהֲבָה יְשָׁנָה.
הַמִּלִּים נוֹשְׁרוֹת כְּמוֹ עָלִים עֲיֵפִים,
וּצְחוֹק דַּק נִמְהַל בְּדִמְעָה חַמָּה.
בְּתוֹךְ הַצְּבָעִים שֶׁל שָׁחֹר וְלָבָן,
אַתְּ אוֹרֶגֶת לָךְ צָעִיף שֶׁל שִׂמְחָה.
 

השיר מתאר רגע אינטימי, חורפי ונוגה, שבו את נעה בין כאב לשמחה, בין אהבה אנושית לשקט הטבע. השיר מצייר תמונה פיוטית של פרידה או געגוע, כאשר אפילו הניסיון “לאגור שמחה” עטוף בעצב.

גם מתוך עצב וגעגוע, האדם מנסה לטוות לעצמו “צעיפים של שמחה” — למצוא יופי, חמלה ואהבה קטנה בתוך הכאב והחלוף של העונות והחיים.

מקסים אביה יקרה השיר והצילום , טיסה נעימה ותיהנו בחופשה.

חג סוכות שמח עם בשורות טובות.

שמוליק

הים מביט אליך בכל עונה בגוונים אחרים ובמנגינה שונה. וזו המנגינה בימים אלה היא מנגינה של שמחה פורצת. יפהפה שירך.  

יפה ומרגש: רגע לפני שהסתיו מניף את דגליו ושלמה ארצי במכונית ואת שרויה בעולם של דפיטה ואת רק יודעת שרק גלי הים ילחשו לגופך אהבה. תודה רבה לך אביה היקרה, חג שמח ונסיעה טוב. חזרו בשלום.

אהבתי את הדימויים. אהבתי את התמונות שציירת, אביה, המילים ואת המוסיקה המתנגנת בהתייחסות לשירי שלמה ארצי
חופשה נעימה.

.

"רגע לפני ש / הסתיו מניף את דגליו / הים 

נועל מגפיו. " דימוי יפהפה, אביה אהובה. 

אהבתי מאוד-מאוד את שירך, שלמה ארצי, 

רגשותייך, אריגת צעיפי שמחה, וגלי הים. 

תודה רבה-רבה לך, טיסה טובה, חופשה 

מהנה, ומועדים לתקווה, כדברייך. 

שלך, <לב>

רבקה

---