2014, אֵילַת, בְּרֵכָה, פִּיפִּי

כְּשֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

בֵּין הָרְדוּדִים לָעֲמֻקִּים

זֶה הָיָה כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי פִּיפִּי בַּבְּרֵכָה

מוּל כָּל הַשְּׁלָטִים שֶׁאוֹסְרִים:

אָסוּר לְהַשְׁתִּין בְּתוֹךְ הַמַּיִם, אָסוּר לֶאֱהֹב,

כֻּלָּם יִרְאוּ, יִלְעֲגוּ לָךְ, יְגָרְשׁוּ אוֹתָךְ.

אֲבָל כְּמוֹ פִּיפִּי בְּמַיִם קְרִירִים לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק

כְּשֶׁלָּחַשְׁתִּי לְתוֹךְ הַצַּוָּאר שֶׁלָּךְ "אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ"

וְרַק שְׁתֵּינוּ הִרְגַּשְׁנוּ אֶת הָעֲנָנָה הַחֲמִימָה

שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה מִסָּבִיב לְקַו הַמָּתְנַיִם

כְּמוֹ שֶׁהִתְנַשַּׁקְנוּ בַּלַּיְלָה מִתַּחַת לְחַלּוֹן מוּאָר

וְגַם אֵלֶּה שֶׁהִסְתַּכְּלוּ הַחוּצָה, לֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת.

וְכַמָּה הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁהַכֶּתֶם הַסָּגֹל

שֶׁמְּסַמֵּן אֶת אֵלֶּה שֶׁמַּשְׁתִּינִים בְּתוֹךְ בְּרֵכוֹת

הוּא רַק שְׁמוּעָה זְדוֹנִית כְּדֵי לְהַפְחִיד

יְלָדוֹת שֶׁאוֹהֲבוֹת יְלָדוֹת.