אֵיךְ נִהְיֵיתִי מְשׁוֹרֶרֶת בְּגִיל שְׁמוֹנֶה

הָיִיתִי בַּת שְׁמוֹנֶה. בַּהַפְסָקָה הַגְּדוֹלָה שָׁכַבְתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן,

הַפָּנִים לְמַטָּה, וְכָתַבְתִּי. מַלְכַּת הַכִּתָּה דָּקְרָה אוֹתִי בַּגַּב, כָּל הַדֶּרֶךְ

עַד הַלֵּב. צָרַחְתִּי. בָּאָה הַמְּחַנֶּכֶת, נָשְׂאָה אוֹתִי אֶל חֲדַר הַמּוֹרוֹת

וְהוֹשִׁיבָה אוֹתִי עַל כִּסֵּא גָּבוֹהַּ שֶׁהָיוּ לוֹ כְּנָפַיִם. הַיּוֹעֶצֶת יָשְׁבָה מוּלִי וְאָמְרָה

מְתוּקָה, זֶה הָיָה רַק חֲלוֹם רַע. הִסְתַּכַּלְתִּי מֵעֵבֶר לַכָּתֵף שֶׁל הַיּוֹעֶצֶת

אֶל הָאוֹקְיָנוֹס הָאָפֵל שֶׁל הָאֲוִיר, אֶל הַדָּגִים הַסַּסְגּוֹנִיִּים, הַזּוֹהֲרִים.

נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר מָה רָאִיתִי. שֶׁהָיְתָה מַלְכָּה. שֶׁהָיָה דָּם. שֶׁהָיָה מָוֶת,

             כִּסֵּא עִם כְּנָפַיִם. שֶׁהָיוּ דָּגִים יָפִים. הַמְּחַנֶּכֶת הִתְעַקְּשָׁה זֶה הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ.

הַדָּגִים שָׂחוּ כְּמוֹ קוֹסְמִים מֻפְלָאִים אֶל עֵבֶר הַחַלּוֹן. וְאָז הֵם נֶעֶלְמוּ,

הַמְּחַנֶּכֶת וְהַיּוֹעֶצֶת לֹא הֵבִינוּ לָמָּה שָׁכַבְתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן עִם הַפָּנִים לְמַטָּה.

הֵן לֹא הֵבִינוּ אֶת הַמָּוֶת כְּמוֹ שֶׁאֲנִי. אֶת הַדָּם. אֶת הַכְּנָפַיִם.

אֶת הָאֲוִיר הָאָפֵל. אוֹ אֶת הַדָּגִים, הַיֹּפִי הַזּוֹהֵר וְהַמּוּזָר שֶׁלָּהֶם.

אֶת הַסּוֹד שֶׁלִּי.