שטה על ספינת האמנות שלה

השמש נותנת הסכמתה כשהיא שטה על ספינת האומנות שלה בחופשה אחרי אופק כסוג של קבלה... תודה רבה לך אודי יקר, יום טוב.

השיר  מתאר דמות נשית היוצאת למסע פנימי ויצירתי – הפלגה על “ספינת האמנות הלבנה שלה”. הספינה מסמלת את נפשה, את עולמה הרוחני שבו האמנות והאהבה מתמזגות.

הציורים שעל ירכתיה הם חיפוש מתמיד אחר אופק – אחר משמעות, הארה, או קבלה עצמית. כשהיא “פושטת בגדיה”, זהו רגע של חשיפה מוחלטת, לא גופנית אלא נפשית – פתיחות מוחלטת בפני היקום, במילות אהבה וביצירה טהורה.

האמנות היא מסע של גילוי עצמי ושל התמסרות; רק כשאדם נפתח באמת לעולם ולרגשותיו, הוא יכול “להכיל יקום” – ליצור באהבה ולחוות שלמות רוחנית.

יפה כתבת אודי היקר

יום טוב ושקט

שמולי