מאמץ עיקש

השיר  מתאר בהרבה חן והומור את חווייתך כמאזין בן שמונים היושב בהרצאה משעממת, ומשתדל בכל כוחו לא להירדם כדי שהמרצה לא יבחין בכך. סביבך אתה רואה מאזינים זקנים אחרים  שכל אחד מוצא דרך משלו להתמודד עם הזמן והעייפות.

השיר מבטא בעדינות ובהומור את המאמץ האנושי לשמור על ריכוז, נימוס וצלם אנוש גם כשהגוף כבר עייף וההרצאה מתארכת. זהו רגע של חכמה, חמלה והשלמה עם הגיל, המוצג מתוך חיוך על החיים עצמם.

יפה כתבת צביקה היקר

יום טוב ושקט

שמוליק

לעתים אנשים במעין מלכוד. הרצאה משעממת כל כך שרק רוצים שהיא תסתיים.  

.

הכול, כדי שהמשתתפים הנוספים לא ייבחינו

בשיעמום וברצון להירדם - או שכבר ישנים,

כדי לא להתפס כזקנים,

וכדי שהמרצה לא ייעלב.  

זה קורה גם בגיל צעיר, אתה יודע. 

אלא שבגיל צעיר מוצאים את הדרך לצאת 

מהאולם - כאילו לשירותים, נניח. 

תודה רבה-רבה ורק טוב, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

כל אחד מגיב בצורה אחרת במהלך הרצאות משעממות ואתה נושא תקווה שגילך המבוגר לא יסגיר שאתה עוצם עיניך קלות ומנקר. תודה רבה לך צביקה היקר, יום טוב.

סליחה...להרצאה