בין המילים, הצללים והקולות

הטקסט מבטא את החרדה של האדם היוצר בעידן הדיגיטלי – הפחד לאבד את ייחודו ונשמתו בתוך עולם שבו הגבולות בין אדם למכונה, בין מקוריות לחיקוי, הולכים ונמחקים. ובכל זאת, רמז לסיום מרכך – אולי דווקא ברגע הזה, של בלבול וחיפוש, נותרת עוד נשמה – הניצוץ האנושי האמיתי, זה שממשיך לשאול ולחפש אמת בתוך המילים.

זהו רגע של בדידות קיומית: האדם שואל את עצמו מהו "אני" בעולם שבו גם מחשב כותב כמוהו, ואולי טוב ממנו.

יפה כתבת צביקה היקר - הרבה חומר למחשבה יש בדבריך אלה.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

בהחלט בשירים ובסיפורים ניתן למצוא נשמה. היצירתיות שבך היא הדוברת בסיפור הזה. גם אם לרגע לוותה בבלבול או באכזבה. 

מעורר מחשבות ותהיות: אתה מעלה תהיות על סיפורים ושירה, מחפש את נשמתך בתוך המילים אבל למרות שמצאת רגעים של יופי, קטעי שיר קצר, הם נראו לך כאילו נכתבו לפניך ואתה תוהה אם אפשר למצוא נשמה. תודה רבה לך צביקה היקר, שבת טובה.

.

וואו. 

(טוב שחיפשתי אותך, וטוב שמצאתי אותך כאן.)

אז ככה, צביקה, ברשותך: 

לפני למעלה משבעים שנה (אולי שמונים ויותר?)

כבר אמרה המשוררת גרטרוד שטיין ש- 

המקוריות, בתור מקוריות של ממש, כבר

לא קיימת, למען האמת: 

הכול כבר נאמר, נכתב, צויר, פוסל, הושר,

וכו' וגו' , בדרך זו או אחרת. 

היא לא התכוונה לטכנולוגיה, ברור, אלא 

ליצירתיות האמנותית של האדם. 

אשר לבינה המלאכותית: 

בני עוסק-עובד ב-עם הבינה המלאכותית 

כבר למעלה משלושים (!!!) שנה.  

קודם כול: היא לא תמיד מדייקת ... (קראת,

אני מניחה, את האזהרה שמופיעה מיד אחרי

דברי ה-AI ב-גוגל). 

שנית: כל מה שהבינה המלאכותית יכולה 

להוסיף להרהורי-דברי בני האדם מגיע בקושי

לאיזשהו אחוז (0.01) מעל לידע וליכולת של

האדם שמזין אותה, לא חשוב באיזה תחום. 

כך גם לגבי היצירתיות שלו. 

אשר לעתיד - לא רק עקב הבינה המלאכותית:

אני שותפה לחששותיך ...

אין לי מושג אם הגבתי בדיוק-בדיוק לדבריך, 

אם עניתי על משהו חשוב בהם. אם לאו,

אנא סליחתך.

תודה רבה-רבה ורק טוב, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

תוספת אחרי ששלחתי: 

בני = הבן שלי (עובד עם- ועוסק ב-...)

תודה שוב. <לב>

רבקה

---

תוצר מושלם (100%) בידי הבינה המלאכותית. נתתי רק הנחיות כלליות בהתחלה ולאחר גרסה ראשונה...

.

... וזה אתה, צביקה, 100%. 

כי ההנחיות הכלליות באו ממך. 

גם התיקונים (אם היו) שלך, אחרי הגרסה

הראשונה. 

רק טוב! <לב>

רבקה

---

אותי זה מפחיד