חוֹף

השיר "חוף" מתאר רגע של הליכה שלך עם אהוב ליבך  לאורך חוף שליו, שבו היופי והשקט של הים מתערבבים בזיכרונות המלחמה והאובדן. גם בתוך האהבה והרוגע, נוכחים הכאב, הפחד והזיכרון הקולקטיבי של החללים והילדים שנהרגו.

גם בשעות של שלווה ואהבה, אי אפשר באמת לברוח מהצלקות שהותירו המלחמות והאובדן. האושר הפרטי מתערבב באשמה ובזיכרון הציבורי, ומזכיר שהחיים והמוות, השמחה והכאב, מתקיימים זה לצד זה על אותו חוף.

שיר מרגש וכואב כתבת BB יקרה

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

תודה, שמוליק יקר, לתגובה מרגשת ולאיור הנפלא.

טוב לחלוק רגשות כאלה של צער ואבל עם א/נשים כמוך, שגם להם/ן הדירה היא דרך להתמודד עם הצער.

לימים טובים יותר

תודה, אביה יקרה לתגובה מהחב

אין כים, כחוף, כרקיע וכגלים לעודד נפש נכאה!

והנפש-נכאה. 

לימין טובים יותר.

הדי המלחמה הזו נותרו באוויר, הם טראומטיים ומהדהדים עדיין. מכאיב מאוד שירך.  

תודה,  גלי יקרה לתגובה 

הכאב של השנתיים האחרונות לא יעזוב איש/ה מאיתנו כ״כ מהר.ס

טוב שיש לנו, לכותבים/ות את השירה שהיא שסתום לשחרור הלחץ והצער. ייקח לכולנו  זמן להבין ב , אם בכלל, להתאושש מהשנתיים האחרונות. ויש משפחות שלעולם לא תצא ששנה. ועליהן אני בוכה.

רגיש, מטלטל: את צועדת לאורך החוף לצידו בחול הרך, שקועה במחשבות וזה משכיח ממך את הסאגה שעברנו במשך שנתיים, תחושות קשות אופפות אותך והתובנה שהעולם לא נסמך על "יחד" ואת חשה אשמה על מי שישלם ושילם את המחיר. תודה רבה לך, יום טוב. שנדע ימים טובים.

להיפך, דני יקר! להיפך!

מה שעברנו ועוברים בשנתיים האחרונות נוכח גם נוכח בכל פסיעה. ובכל רגע של אושר יש צער וחרדה דווקא בגלל שלא שוכחים!

תודה על קריאה בשירי ותמיכה! שמחה שאתה קורא ומגיב.

.

כאילו (כאילו!) "עבר" - אבל "נוכח" .

לקריאתי, להבנָתי, שיר לא-קל לכתיבה, ולא-

קל לקריאה. 

תודה רבה-רבה על הרגישות שבשירך,

BB יקרה. <לב>

רבקה

---

תודה רבקה יקרה על שעמדת על הדקויות. 

זמנים קשים. שירים קשים. רגשות קשים. כל שמחה מלאה בצער ועצב וחשש לעתיד. האישי, המשפחתי, הלאומי. שיר חשוף! שיר חושף.

זמנים לא פשוטים לכולנו!

תודה על הרגישות.

אכן ימים טרופים ולא נורמאליים.

תודה צביקה לקריאה ולתגובה.

אמנם טילים לא מתעופפים מעל ראשינו..אך החרדה קיימת גם קיימת ומזינה את צלקות האתמול, גם המלחמה וגם המצב הפוליטי, טרפו את כול הקלפים..אומה שלימה חיה היום בפוסטראומה מתמשכת..כול שנותר הוא, לחכות לימים טובים מאלה.

תודה רבה על שירתך הכאובה ונוגעת..

שבת שלום מבורכת..ביבי..(דבורה..??)

ממני שמאי..

תודה, שמאי על תגובה מהלב.

כולנו באותו מצב עגום. חוסר הודאות והצלקות עדיין אוכלים בנו כל חלקה טובה!

תודה לתגובה מהלב.

לא. לא דבורה!!! 

תוד, ויקי יקרה לקריאה ולתגובה לשירי.

אכן לא רק שהזכרונות הקשים אינם נעלמים, אלא שאלה חוזרים ברגעים המתוארים קים ביותר. ועדין לא הסתיים גל המלחמה ומחיריה הקשים. רק שקט זמנית!!