בשמי / מיקרו-טקסטים / 1 / 2 / 3 /

זה יפה בעיני דיאלוג עצמי כזה, משהו מרוח כוונת הדבר מגיעה כשקוראים.

וזה כתוב טוב, ומעניין.

.

תודה רבה על קריאה + תגובה, קובי. 

השלישי: מבוסס על סרט צרפתי, Romuald

et Juliette, מ-1989. ניתן למצוא אותו 

ב-גוגל, עם כתוביות באנגלית. 

שבת שלום ומיטיבה. 

רבקה

---

1. הטקסט הראשון – נוסטלגיה, ילדים ויחסי אם–בת

אישה מבוגרת אוספת את הבלגן שהשאירו נכדיה בביקור, אך מולה עומדת בתה הביקורתית — דור שונה, גישה שונה. הסבתא מקבלת באהבה את הבלגן, רואה בו עדות לחיים, לחום ולשמחה. הבת מתמקדת בסדר ובניקיון, כאילו הרצון לשלמות גובר על הרוך.

ילדים מביאים איתם חיים ובלגן, וסבתא מבינה שבלגן הוא לפעמים מתנה — זיכרון לאהבה, לא למשטר. מה שאחד רואה כאי־סדר, אחר רואה כברכה.

2. הטקסט השני – תמימות וקורבנות בעולם ציני

ילדה תמימה הולכת בשדה, אך סביב מתבוננות בה "עיניים רעות": רוח ושמש שמתחרות מי תחשוף את גופה. משל עדין ואכזרי על עולמות שמולידים מבטים טורפים ויצרים הרסניים מול תמימות שלא יודעת להגן על עצמה.

התמימות בעולם אינה רק יופי — היא גם פגיעות. יש רגעים שבהם העולם חומד את תום הילדות, ובכך חושף את כיעורו.

3.  הטקסט השלישי – המציאות מול הפנטזיה על סינדרלה:

ג'ולייט — אישה כהת עור, מנקה, אם לחמישה — מושא תשוקתו של בעל החברה, גבר עשיר. זוהי אינה אגדה של סינדרלה: לא קסם, לא נסיך שיציל. היא נשארת עצמה, אישה עובדת, חזקה, לא דמות שנועדה להיגאל.

נשים אמיתיות אינן מחכות להצלה ולא חיות בתוך אגדות. יש בהן כוח וחיים — לא פנטזיה. הכבוד מיועד לאישה כפי שהיא, לא לסיפור רומנטי שנכתב בשבילה.

העולם מציב מול נשים — בגרות, ילדות או מציאות של עבודה קשה — ציפיות, מבטים ושיפוט. אבל מאחורי כל אלה קיימת נשיות אמיתית, אנושית, חכמה ומורכבת, שאינה מתיישרת עם תבניות:
האהבה אינה מושלמת, התמימות אינה מוגנת, והכוח אינו מגיע מנסיכים — הוא מגיע מבפנים.

תודה רבקה יקרה על שלושת הקטעים עם תובנות על נשים מנקודות מבט שונות.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, שמואל,

איש יקר. 

לגבי השלישי: מבוסס על סרט צרפתי, 1989,

Romuald et Juliette, עם כתוביות באנגלית. 

ממליצה בחום לצפות בו. ניתן למצוא אותו

ב-גוגל. 

תודה שוב, ושבת רגועה ומיטיבה. <לב>

רבקה

---

אהבתי את כולם מתמקדת בראשון כי הכי קרוב אלי כסבתאית המארחת את הנכדים

ויודעת עד כמה הכל מפוזר אחר כך ואני אוהבת את זה - כי אחרי שהם הולכים

הכל חוזר לקדמותו הבית נקי ואז חסר לי הרעש שלהם 

והנה מפורשות כתבת את זה
זֶה בְּסֵדֶר, דּוֹרִי, תַּרְגִּיעַ אֶת לִיאַת בִּשְׁמִי, הַיְּלָדִים מְתוּקִים, יֵשׁ
לִי מַזָּל שֶׁזָּכִיתִי בַּנְּכָדִים הָאֵלֶּה, אָז נִשְׁאַר קְצָת בָּלָגָן, זֶה טוֹב!
.

מקסים - שבטובה ומחבקת

.

תודה רבה-גדולה-חמה על קריאה+תגובה, 

אביה אהובה, יקרה לי מאוד! <לב>

אגב,

השלישי מבוסס על סרט צרפתי מ-1989,

Romuald et Juliette. תוכלי למצוא אותו

ב-גוגל, עם כתוביות באנגלית. ממליצה בחום

עליו, תאמיני לי, תיהני ממנו מאוד. 

שוב תודה, יקירתי, ושבת שלום ומיטיבה. <לב>

רבקה

---

הילדים, הנכדים - והשמחה שהם מביאים - היא הקו המקשר בין כל אלה. אך מה לעשות, וניקיון וסדר אינם כלל בסדר היום הזה. 

אהבתי מאוד את רצף הדברים וההתבוננות העמוקה על נפש האדם באמצעות אותו מוטיב חוזר: ילדים וניקיון. 

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, גליתי

יקירתי האהובה.

לגבי השלישי: 

ממליצה בחום לצפות בסרט הצרפתי מ-1989, 

Romuald et Juliette. קל להשיג אותו 

ב-גוגל, עם כתוביות באנגלית. 

תודה שוב, ושבת רגועה ומיטיבה. <לב>

רבקה

---

הראשון: חורגת ממנהגך: חשוב לך שהבית יהא נקי ומסודר אך את מוכנה לחרוג מכך כשמדובר בנכדים המתוקים שלך וזה טוב שנותר קצת בלגאן אחרי שהילדים הולכים.

השני עצוב, רגיש: הילדה החמה הולכת קליה בשדה אל ביתה, פרחי בר בין זרועותיה והשמש והרוח לוטשות בה עיניים רעות והשמש והרוח רוח לראות מי מבין שתיהן מצליח להרים את שמלתה.

השלישי מבטא פליאה, נלהב, מרגש: ג'וליאט כהת עור עם חמשת ילדיה ועגלת נקיון בלב חברת ענק ואיש לבן מתאהב בה ואת מעלה על נס את הקולנוען שחוגג לאישה שהיא אישה.

תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה וחמימה.

.

תודה רבה-רבה  על קריאה + תגובה והמשך

שבת נעימה ומיטיבה, דני אהוב. <לב>

רבקה

---

הקטע הראשון ריגש אותי, כי חשבתי על הרגע הנפלא הזה -

הנכדים באים, קצת בלגן ואפילו הרבה בלגן, אבל

בשביל סבתא זה תענוג, רק שיבואו יותר...

ואחר כך עברתי אל ה"גועל נפש". אותם קשישים שמפשיטים בעיניהם ילדה תמימה

ומפנטזים לשלוח יד מתחת לשמלתה...

והקטע השלישי אני מבינה שהוא מבוסס על סרט, 

מודה - לא הצלחתי לזהות. 

אבל נהניתי לקרוא.

שבוע טוב רבקתי היקרה.

רבקה יקרה..!!!

ילדים זו שמחה,

ילדים זו ברכה.

ילדים הם אהבה טהורה.

הלאה הסדר והניקיון.

לעתים הזקנה עולה על גדותיה במוחם של מזדקנים.

ומחשבות זימה כנגד ילדות תמימה..הגובלת בגועל וקבס..תחלואי גיל ונפש

עולמם של נשים..אוטופיה מול מציאות..

רבקה יקרה..נהניתי לקרוא את שירתך ולצלול בין השורות והמילים ולהרחיב את הדעת.

תודתי נתונה לך..

שבוע טוב ומבורך ובשורות טובות

בבריאות טובה.

ממני שמאי

שבוע טוב יקרה 

שבוע טוב ומיטיב, אלה אהובה. <לב>