זמן שועט בלי מרפא

השיר מבטא תפיסה מפוכחת ואף ביקורתית כלפי הזמן: הזמן אינו מרפא, אינו פותר ואינו פועל לטובת האדם. הוא רק חולף, אדיש לצרכים, לכאב ולתקווה. אין בו נחמה או ישועה מעצמו.

אין להשליך תקוות על הזמן בלבד; שינוי, תמיכה והצלה מגיעים ממעשים אנושיים ומקשר בין אנשים. רק בני אדם יכולים לבוא זה לקראת זה וליצור משמעות, נחמה והישרדות במסע החיים.

יפה כתבת דני היקר

שבוע טוב , חג שמח וחודש טוב

שמוליק

הזמן כמעמד בחיים. ואתה , דני, רואה בו גורם שאינו חיובי-לא  חלק אינטגרלי ממהות החיים. תעקוותך חסעד ומזור-באנשים, ולא בהתיישנות. שיר מעורר מחשבות! 

.

כדבריך, אין מה לסמוך על הזמן: הוא רק חולף. 

ובכל זאת, לפעמים, דווקא הזמן שחלף מרפא קצת פצעים ישנים אצל האדם.  

סעד, עזרה, עידוד? נכון: ניתן לקבל אותם רק מבני אדם, מן האנשים שאיתנו. 

תודה רבה-רבה על דברי שירך, 

ושבוע טוב ומיטיב, דני אהוב. <לב>

רבקה

---

איזו גישה ריאלית לחיים יש לך דני היקר!!

אכן, יפה כתבת - חולף לי ביעף ולא הרבה מעבר לזה. 

תחרות עם הזמן-ובסוף הוא תמיד המנצח

מה אמר קוהלת?-הבל הבלים הכל הבל.

יום טוב ורק טוב

ממני באהבה

מרים

הזמן רק חולף

זה רק ייעודו

תכלית אחרת

בו אין