סיפור עם עכברים

הסיפור הוא סיפור זיכרון אישי, אירוני וכואב־מחויך, המתאר ילדות בצל פחד אימהי עמוק מאובדן, שנולד מטראומה משפחתית של עוני ומוות. דרך “סיפור עם עכברים” נחשפת הדינמיקה בין אהבה מגוננת מדי, שליטה, ופחד , לבין רצונה של ילדה בזהות, בחירה ובשליטה על גופה. העכברים הופכים לסמל של מה שמודחק, מוסתר, אך לבסוף צף ומכריח התמודדות עם האמת.

כוונות טובות עלולות להפוך לנזק כשאינן קשובות לילד עצמו. פחדים לא מעובדים עוברים מדור לדור, ולעיתים רק משבר קטן (או עכברים בכוך) חושף אמת גדולה: אהבה זקוקה גם לאמון, להקשבה ולשחרור. הסיפור מציע מבט מפוכח, אנושי ומלא חמלה על ילדות, הורות וזיכרון.

תודה רבקה יקרה על סיפור ילדות עם הרבה חומר למחשבה.

לילה טוב ושקט

שמוליק

דרך חכמה מצאת לך כילדה להיפטר מהמזון המרובה שהוגש לך. רק חבל שהעכברים דיברו בשפה ברורה - מעצם כך שהתרבו וגילו את סודך ואת התכסיס שלך. 

איזה סיפור מעניין!כתוב בהומור עדין ונוסטלגי!

אצלי  היה סיפור דומה עם וריאציה-ובלי עכברים: אמי הצעירה והמודאגת לקחה אותי לד״ר מושקט, הרופא בקופ״ח אלחריזי, בדאגה גדולה, כי ״הילדה לא אוכלת כלום, דוקטור״. הסעיף ד״ר מושקט את גבותיו העבותות ורעם בקול הבסט-פרופונדו שלו: תפוח היא אוכלת לפעמים? לפעמים גמגמה אמי. שניצל היא אוכלת לפעמים? שאל. פעם-פעמיים בשבוע. בקושי! היא ענתה. ביצה היא אוכלת? נו, הסמיקה אמא, כשיש-היא אוכלת אבל רק חביתה! ״מרעב היא לא תמות״ אמר הדוקטור!! רק אל תתני לה סוכריות! 

העלית אצלי את הזיכרון המתוק מריר הזה, ומאד התחברתי לסיפורך! 

רגיש, מבטא סקרנות: סבך שהיה רב ירד מנכסיו יום אחד ועימו כל המשפחה. הבת התינוקת נפטרה בזמן מחלת הטיפוס מבלי שהצליחו להצילה, בין היתר, כי תזונתה הייתה לקוייה ואימך האביסה אותה באוכל מכל טוב הארץ ואת אכלת לאט בתקווה שיקחו את הצלחת ויביאו את המנה הבאה עד שאמא שלך מצאה לכך פיתרון. זמן הארוחה שלך היה לפני כולם ובשולחן נפרד ואת אכלת מה שרצית ורוקנת את הצלחת בכוך שהיה במוסך של אביך. הכל היה נפלא ואמך נרגעה, קיבלת נשיקות ומחמאות, עד אשר התרבו בכוך העכברים ולא רק בכוף והכיסוי שלך אבד. רופא ילדים הוזעק שיטיף לך מנה כזאת ומי שקיבלה את המנה הזאת היתה אימך. הוא אמר לה שבבית שלה אין סיבה שבתך תסבול מתזונה לקויה. היא לא רוצה להיות ילדה שמנה ושילעגו לה בביה"ס. בהמשך העכברים נעלמו וסיקרן אותך לאן נעלמו. לא קילקלת להם את הרגע. את רצית לדעת איך פינו את העכברים, עם איזה רעל. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב.