בעבודה בבית אין הפרדה

כדי לא להרגיש שהם מפריעים צריך להתייחס אליהם כחלק מן המשפחה. אין מה לעשות, יש תלות בהם. 

השיר מתאר את מציאות חייהם של קשישים ואנשים עם מוגבלות, המעסיקים מטפל סיעודי צמוד בתוך ביתם. דרך תיאור יומיומי ופשוט נחשפת חוויה מורכבת: הבית, שאמור להיות מרחב פרטי ואינטימי, הופך גם למקום עבודה מתמשך שבו נוכחות אדם זר היא קבועה ובלתי פוסקת.

כאשר העבודה מתקיימת בתוך הבית – במיוחד בטיפול סיעודי – מיטשטש הגבול בין ציבורי לפרטי. השיר מבקש להאיר את המחיר הרגשי והשקט של אובדן הפרטיות, ולהזכיר את הצורך ברגישות, הבנה וחמלה כלפי מי שחי כך יום־יום, ללא “סוף משמרת” וללא רגעים של לבד.

יפה כתבת דני היקר

יום טוב ושקט

שמוליק

.

רוצים או לא, הם חלק מהמשפחה, לטוב 

ולרע. 

לא-קל לעובד הזר, לא-קל למטופל, לא-

קל למשפחה. 

תודה רבה-גדולה על העלאת הנושא 

בשירך, דני יקר. רק טוב! <לב>

רבקה

---

תהליך כואב של היזקקות לאחר

אחר

ההופך בן בית.

אני ממש מעריץ אותם !

ואין הפרדה

בין בית ועבודה

כמו שיש הפרדה

בין בית ועבודה

כשעובדים במשרד

או במפעל