הַכּוֹבָעִים שֶׁל אִמִּי / מֵאֵת רוֹבֵּרְט הֵדִין (לְרֶגֶל יוֹם הַכּוֹבַע הַלְּאֻמִּי)

השיר מתאר זיכרון אינטימי ואוהב של אם דרך חפץ יומיומי, הכובעים שלה. הכובעים, השמורים בקפידה ונחבשים לאירועים קטנים של החיים, הופכים לסמל של אלגנטיות, זהות נשית וחירות אישית. הדימויים הימיים וההפלגה מדגישים את האופן שבו האם נראית בעיני המשורר: מי שמביאה איתה אור, יופי ותנועה גם אל השגרה.

חפצים קטנים נושאים בתוכם זיכרון, אהבה וסיפור חיים שלם. דרך ההתבוננות בהם אפשר להפליג אל עבר העבר ולחוש קרבה עמוקה לאנשים היקרים לנו.

תודה בר על הבאת השיר בתרגומך המצויין.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

קראתי כאן ניסיון לפצות על עוני. שים לב שלאימא יש "השמלה הטובה ביותר שלה", כלומר, רק שמלה אחת שאותה היא מגוונת עם כובעים למטרות שונות. הבעל (וכנראה גם הבן, המשורר) מעריץ את הגאווה שלה.

קנית גם קנית. ונהנית מכל רגע

נהג אביך לומר על הכובעים הללו. ניכר שאת פחות חיבבת את ההידור הזה. 

נחמד הקטע עם כובע המכשפה, אני כבר רואה אותך חובשת אותו ברחובות ניו יורק. :)

 About the hat, well, sometimes I can really behave like a little

capricious child.

Have a good one

יפה ומרגש: היא שמרה אותם גבוה על המדף העליון בקופסאות גדולות וחבשה אותם בשלל של אירועים ואביה אמר כי זו מציאה מוצלחת. תודה רבה לך בר, שבת טובה וחמימה. זה טוב שמוצאים דברים לעשות טוב לעצמנו כדי לחוש טוב.