נגועה

אֶת זֹהַר נִצְנוּצֵי הַחַג לֹא בִּקַּשְׁתִּי בָּךְ

אֶת שִׁפְעַת הָאוֹר הֶעָצוּר בְּךָ יָמִים יָמִימָה

לֹא  רָצִיתִי לַחֲפֹן בֵּין יְדַי

אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַקֹּדֶשׁ הַמַּבְדִיל בִּי שְׁבִיל אֶל הַחוֹל

לֹא מָצָאתִי גַּם  לֹא דֶּרֶךְ אֶל מָקוֹם אֱלוֹהַּ.

וַהֲרֵי יָדַעְתִּי

כֹּל אֵלֶּה נִקְבְּצוּ בְּךָ.

וּבָאתִי אֵלָיִךְ כְּמוֹ הָמוֹן גּוֹיִים

לְפַלֵּס לִי נָתִיב

אֶל עַצְמִי

לְכוֹנֵן

לִי מַלְכוּת  בְּתוֹכִי

שֶׁהֲרֵי לֹא תַּעַצְרִי הַכֹּל בְּתוֹכֵךְ

וּמְעַט הֵן תַּשְׁפִּיעִי,

וְהָלָכְתִּי בֵּין הַסִּמְטָאוֹת,

בְּכֹל הַמְּבוֹאוֹת רוֹאָה אֶת הַנְּגוֹהוֹת

נְגוּעָה בְּכִשּּׁפַיִךְ

לְבַסּוֹף

נוֹתֶרֶת 

נְגוּעָה.