קריאה דמומה

למידה עם הזמן: חיית בין חשופה לנסתרת - צחקת, בכית  וחייכת וחדלת לשאול מה ילד יום. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ושקט.

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, דני יקר. 

לילה טוב, רגוע, מיטיב. <לב>

רבקה

---

המציאות כופה עלינו ללמוד מחדש את האלףבית.

השיר בדרכו הייחודית משקף את הקושי הנורא.

תודה רבקה

.

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה, אריק.

אגב: תגובתך דיברה אליי. גם החמיאה לי, 

האמת. 

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, צביקה 

יקר. 

תגובתך דיברה אליי. <לב>

רבקה

---

את  מתבוננת על חייך באופן אישי כעל טקסט שאת קוראת מחדש, נזכרת, מרגישה ומפענחת את מה שעברת בין גלוי לנסתר, צחוק ובכי.

עם הבשלות מגיע שקט פנימי, פחות שאלות, יותר הבנה וקבלה של החיים.

תודה רבקה יקרה על השיר .

לילה טוב ושקט , נקווה שיהיה גם רגוע.

שמוליק

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, שמואל 

יקר. <לב>

לילה טוב ורגוע ככל שניתן. 

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, משה.

רבקה

---

צחקת, בכית, חייכת למקרא פרקים מחייך. לא הכל מובן לך, ותהייה נותרת בך: מה יילד יום.  

.

פענוח מחדש, נכון, גליתי יקירתי האהובה. 

תודה רבה-גדולה-מאוד על קריאה + תגובה!

רק טוב ושקט יותר לך, לכם, לכולנו. 

שלך כל עוד, <לב>

רבקה

---

שהופכות לעמודים ולפרקים - זו מהות החיים, 

ואת רבקתי קוראת בהם, מדפדפת לאחור

כי לפעמים שוכחים מה היה כתוב בדף הקודם,

ואת קוראת את ספר חייך.

ולפעמים, תלוי מה התוכן שקראת, חיוך עולה על פניך

ולפעמים דמעה מתגנבת לזווית העין

אבל ככה זה כשקרואים בספר החיים.

.

אה נוריתי. נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה.

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה.

חיבוק אוהב, <לב>

רבקה הקטנה

---

את משווה את ההתנהלות בעולם לקריאה מרוכזת ומאומצת ("במתח"). כפי שילד מפענח אותיות ומילים בבית הספר, כך האדם המבוגר מנסה לפענח את "שורות המילים" ו"הפרקים" של חייו. החיים הם לא רק רצף אירועים, אלא סיפור שצריך להבין את משמעותו.

המשפט "חיים רבים חייתי" מרמז על כך שהאדם עובר גלגולים רגשיים רבים במהלך חייו. את נעה בין ה"חשופה" (מה שגלוי לכל) ל"נסתרת" (עולמה הפנימי), וחווה את כל קשת הרגשות – צחוק, בכי וחיוך.

 השורה האחרונה, "חדלתי לשאול מה ילד יום", מסמנת מעבר ממתח וחיפוש תשובות למצב של השלמה. לאחר "קריאה" כה רבה בפרקי החיים,את מפסיקה לנסות לנחש את העתיד ופשוט חיה את ההווה.

 הדימוי של "תחילת הקריאה" מעניק לשיר תחושה של התחדשות – בכל פעם מפענחים את החיים "מחדש", כאילו היינו שוב ילדים מול ספר.

 השיר עוסק בבשלות שבאה לאחר שנים של התנסות. הוא מציע להסתכל על החיים כעל ספר עמוק שבו אנחנו גם הקוראים וגם הגיבורים, ובסופו של דבר ללמוד לשחרר את הצורך בשליטה על העתיד.
תודה וסופש מחבק

.

תודה רבה-גדולה לָךְ, יקירתי, על קריאה +

תגובה!

חיבוק גדול, אוהב. <לב>

ש"ש ורק טוב לך, לכם. 

שלך, 

רבקה

---