אל המוּכר

מעורר מחשבות: הם סטו מהשביל הצר שופע יר אל הרחב פנו - מדבר צייה והם שבו אל המוכר, אל הישומון כאן. תודה רבה לך צביקה יקר, ערב טוב ושבוע טוב.

השיר מתאר סטייה מדרך טובה ומלאת חיים (“שביל שופע ירק”) אל דרך רחבה אך ריקה (“מדבר צייה”), ולבסוף חזרה אל המוכר

גם אם הוא מקום שומם ולא מיטיב.

גם היום אנשים וחברות נוטים לעזוב דרך נכונה ומלאת ערכים לטובת נוחות או פיתוי רגעי, ואז חוזרים להרגלים ישנים ולא טובים. המסר הוא לעצור, לזהות את הטעות בזמן, ולבחור בדרך שמובילה לצמיחה אמיתית  גם אם היא פחות קלה.

תודה ZR על השיר עם הרבה חומר למחשבה

שבוע טוב ושקט עד כמה שאפשר.

שמוליק

סטייה קטנה מהדרך הובילה אותנו למקום כה צחיח. איזו טעות! 

צריכים עוד 40 שנה....

בחירה אנושית טראגית בנסיגה אל המוכר והדל על פני הצמיחה והחידוש. כמה עצוב.