ימים של עלטה

כמה עצוב השיר היפה הזה, עליזה. וכמה נכון מתאר את הרגשת הסיוט.

והתפילה פתח בי חלונות״-בתקווה לימים טובים יותר-ממש חודרת ללב.

תודה על שיר יפה.

bb יקרה

***********

התקווה חייבת להיות

כאור לפני המחנה

אסור שנאבד אותה

תמיד לפתוח צוהר

האור בוא יגיע

הוא חייב להגיע ...

תודה יקרה למשובך

לימים טובים

עליזה.

השיר מתאר תחושת מציאות קשה ומאיימת: עולם שהשתנה לרעה – מלא ניכור, רוע ובלבול (“עלטה”, “בוקה ומבוקה”). את  חשה כאילו את  בתוך חלום רע ורוצה להתעורר ממנו אל מציאות טובה יותר.

למרות החושך והייאוש, יש כמיהה עמוקה לשינוי ולתקווה. הקריאה “פתח בי חלונות” מבטאת רצון להכניס אור, שלווה ואנושיות לעולם   להתחיל שינוי מבפנים כדי לראות מציאות רגועה וטובה יותר.

מרגשים מילותייך עליזה יקרה, נקווה לימים טובים יותר.

שבוע טוב ושקט במידת האפשר.

שמוליק

שמוליק יקר

************

חייבים להאמין בטוב

להביט לתקווה בעיניים

לחפש את האור המיוחל

אני לא יכולה לחשוב אחרת ...

תודה על מילים שמוליק יקר

לימים בטוחים

עליזה.

קריאה נרגשת לעולם: העולם אינו כתמול שלשום ואת קוראת לו שיפתך בך חלונות, שיבוא העולם נינוח ושלם. תודה רבה לך עליזה היקרה, ערב טוב ושבוע טוב ומבשר. הלוואי שהעולם יתעשת סוף סוף.

עוד נדע ימים יפים מאלה.

ואני חושב, שהעולם תמיד היה

"זועף, מנוכר, פורע חוב,

מלא בהבל..." חלקו בהסתרה וחלקו בפרהסיה.

רק שמדי פעם מתעורר הרוע החסוי ומגלה את פרצופו המכוער.

"פתח בי חלונות

שיבוא העולם

נינוח ושלו ... !!!

אמן ואמן

וימשיך להתקיים  

איך שלא יהיה

ומה שלא יהיה

צריך להאחז בטוב

בתקווה

באור שיכנס

מחלונות פתוחים

אני ... אופטימית ומאמינה ....

תודה בבר למשובך

ערב שקט  וימים טובים

ממני עליזה.

 המשפט הפותח "העולם אינו כתמול שלשום" מעיד על שינוי דרמטי לרעה. הביטחון בעולם המוכר התערער, והמציאות הפכה ל"זועפת ומנוכרת".

 השיר משתמש בביטוי המקראי "בּוּקָה וּמְבוּקָה" תחושת כאוס  המתאר חורבן מוחלט, שממה ובלבול. הרוע מתואר כדבר מוחשי ש"נוטף עסיס" ו"זרוע בכל קרן רחוב".

את מרגישה כאילו את לכודה בתוך "סרט רע" ומייחלת ל"הקיץ" ממנו, מה שמעיד על חוסר אונים ותחושת חוסר ממשות של הזוועה.

הסיום הוא פנייה, כמעט תפילה: "פתח בי חלונות". יש כאן בקשה לאוורור הנפש, ליכולת להכניס פנימה "עולם נינוח ושלו" במקום האפלה שבחוץ. זוהי כמיהה לשקט פנימי שינטרל את הסערה החיצונית.

שיר שנכתב מתוך מצוקה קיומית , המנגיד בין ה"עלטה" שבחוץ לבין הצורך הנואש ב"אור" ובשלווה פנימית.

תודה וחג שמח לכם

אביה יקרה

***********

השיר הוא כללי לחלוטין

הוא לא נכתב מתוך מצוקה

אני מנהלת את חיי כרגיל

בלב מלחמה

עושה הכול אבל ממש הכול

יצא לי לשהות בשישה

מקלטים ציבוריים

כל שישי עורכת

קבלות שבת בזום מהגן

כך שאני איתנה

ועומדת על הרגליים.

תודה אביה לעומק משובך לי

ליום רגוע

עליזה.

פתח בי חלונות את מבקשת, חלונות אל הרוגע כניגוד לתחושת המתח בה את מצויה עתה. 

גלי יקרה

**********

אומה שלמה מתוחה וחרדה

מפני הבלתי נודע ...

ויחד עם זאת אני

חייה את חיי בשגרה

בצל המלחמה

עושה הכל בלי יוצא

מן הכלל תוך שמירה

ומוגנות על עצמי כמובן ...

חיבוק ליום רגוע לכולנו

אוהבת מלאאאאאא

עליזה.