במלחמה האחרונה

אתה מתאר תחושת ניכור ובדידות בזמן מלחמה. אתה מרגיש מנותק מהסביבה, מהאהבה, מהחיים עצמם. אתה  מתאר את השגרה הקשה והאכזרית של מלחמה, "שמות מתכלים בפה, אויבים מתחלפים", לצד תחושת חוסר משמעות אישית. למרות כל זאת, הטבע ממשיך לגדול ולפרוח, אך הוא נשאר מחוץ לחיים, "בין הנעדרים".

המלחמה פוגעת לא רק בגוף אלא בנפש, היא מבודדת את האדם מהחיים, מהאהבה ומהיופי שסביבו, בעוד העולם ממשיך להתקיים. זו תזכורת לכאב השקט והמחיר האנושי שמלווה סכסוכים.

יפה כתבת ZR היקר , שיר אקטואלי.

מועדים לשמחה ושבת שקטה עד כמה שאפשר.

שמוליק

סימנים

ועוד סימנים

היעדרות

זועק: המיטה מחכה שיקרה משהו יוצא מהכלל, אנחנו גיבורים במלחמה האחרונה, אבל בשטח רואים אחרת. האביב והחיים ואתה בין הנעדרים. תודה רבה לך צביקה יקר, שבת טובה ושקטה.

האירוניה מופגנת בשיר הזה. הבטחות הרי יש לקיים. התחושה העוברת היא תחושה של קפאון רגשי, אין חשק לשום דבר, ואפילו הטבע מדבר זאת אתך. 

האביב במלוא פריחתו

אך אתה לא חש את כל היופי סביב

נטוע ולא מחובר ...

העציב אותי זה הנשלח :

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים :

לשבת מבורכת ורגועה

עליזה.