כְּפֶרַח הַנִמְפֵיאָה

כְּפֶרַח נִמְפֵיאָה הִיא צוֹמַחַת,
מִמַּעֲמַקִּים חֲשׁוּכִים.
נִיחוֹחוֹ חוֹדֵר לְנִשְׁמָתָהּ,
נִטְמַעַת בּוֹ כְּלֶהָבָה
וּבְכָל כֻּלָּהּ פּוֹעֵמת  בָּהּ
אַהֲבָה עֲמֻקָּה.
 

את מתארת חוויה עמוקה של אהבה, תשוקה והתחדשות פנימית דרך דימוי של פרח הנימפיאה.  את שואפת לטוהר חיצוני ופנימי כאחד, מתוך רצון להיות ראויה לאהוב, ולהתקרב אל אהוב ליבך לא רק פיזית אלא גם רגשית ונפשית.

לאורך השיר נרקם חיבור בין הגוף לנפש: פעולות של ניקוי וטיפוח הופכות לסמל להתנקות מהחושך הפנימי וליציאה אל האור. הדמיון, החושים והרצון להתאחד עם האהוב יוצרים תחושת התמזגות מלאה, אהבה שממלאת את כל הישות.

אהבה אמיתית היא תהליך של צמיחה והתעלות, יציאה ממקומות חשוכים אל אור, טיהור פנימי, והתמסרות שמביאה לאחדות עמוקה בין שניים. כמו פרח הנימפיאה, היופי והטוהר יכולים לצמוח גם מתוך עומק ואתגר.

מקסים ומרגש כתבת אביה יקרה

חג שמח

שמוליק

זו האהבה המטהרת את נפשך. נפשך המבקשת את הטוהר והזכות. כפרח הנמפיאה את צפה על פני המים ומחפשת את האור.  

.

וואו, אביה אהובה. וואו!

שיר ריחני ורגשי וחושק-חושני ואוהב-מתמסר ונפלא.

תודה רבה-רבה לך, וחג שמח, יקירתי. <לב>

רבקה

---

יפה ומרגש: את מטפת ליבך, יורדת במדרגות החיים, נושמת לרגע ומחייכת ונחה. תודה רבה לך אביה יקרה, לילה טוב וחג שמח.

זה פוגע באיכות השיר